[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על מני יריבאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המעריכים את מני יריב
כואב את כאבי המדינה , חושק באהבה , רואה את העושק
הפוליטי . אולם חש אני כנקודה באינסוף .
ברשותי ישנם שני רומנים " גורלו של אדם " " הלם
בזיכרון "
וכמו כן שנים נוספים בעבודה .
שלושה ספרי שירה " לב אל לב " " רחשי לב " " מחושי
לב "
וכמו כן ברשותי חמישה ספרי ילדים מהסדרה " טון טון "
.




לרשימת יצירות השירה החדשות
קינה
לבנו גדוש בצער ובכאב
כולנו אומללים היום

זכרונות
עבד נאלח ועל שפתו חריסה

קם על אדונו וגרם לקריסה

בתמורה קיבל את לריסה.

דיאלוג
קטנה הינה המילה
ומחסירה ממנה את ההילה
אך בלב יוצרת היא גילה
ולמעשים טובים יש עילה

געגוע
הוי אבי, אבי .
מי שהולך לא חוזר
ואני נותרתי חסר ישע.
למרות כל אהבתי לך
נותרתי חסר כל.

אלוהים
לקראת ימי הסליחות

אודה
האם אתה צפור אי שם בשמיים
או שאתה סתם דג במים.

אכזבה
אשרייך שכל חייך היית בצל
ולכן גם שכלך נותר בטל

אהבה
אהבה, אהבה, אהבה !!!
לפעמים יפה היא ולעתים שנואה.

יחסים
חלמנו ובנושא דשנו
ולבסוף בדד נותרנו.
נגד רצוננו ולמרות רוחנו
הזעם גבר על תשוקתנו.

אהבה
קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך.
הנה הסתו עבר, הגשם חלף הלך לו.
וכל הטוב לו הרגלנו, תם וחלף מן הארץ.

גורל
אבדתי את ביתי וכבודי
אבדתי את אשתי ומשפחתי

אמונה
חדש עלינו שנה טובה
חדש עלינו שנה מתוקה
ללא רוע ותוגה

אודה
הוי אלוהי הפלדה והאש
אשר ברוחך כבתה השלהבת
הוי אלוהי ארבע הרוחות
אשר בלעדיך לא היו ארבע עונות

אמונה
האם אתה ציפור בשמיים
או שאתה סתם דג במים

אודה
אלוהי למה החרדתני
ועל מה ולמה נבהלה נפשי.
אלוהי למה עזבתני
ומדוע אלי נטשתני.

הלל
לטוב ולרע לחיים ולמות,
לכאב ולמרגוע וגם כשצריך לנוח.
אמא יש רק אחת, אוהבת ודואגת.

אהבה
אמרי לי לילה לילה
ספרי לי בקר בקר

כמיהה
ארצנו היקרה והאוהבת, היפה והמלבלבת.
ארצנו שאת חיינו הפקדנו בידה
ואת אדמתה הפקידה בידינו.

אהבה
הוי ארץ ציה ברגשותיה
ואדמתה רוויה בדם אנשיה.

אהבה
הוי ארץ ציה ברגשותיה
ואדמתה רוויה בדם אנשיה
הוי ארץ לא מיושבת
ומאדמתה רוינו את צמאוננו

ביקורת
אשה חמקמקה ומתפתלת,
מיסרת ומיסרת.
ליבה הינו סתם מאבן
ונפשה הינה רוע ומדון.

געגוע
שקעה השמש ונאלם הצחוק,
פסה השמחה ונותר היגון.

אכזבה
הבחירות בפתח
הפוליטיקאים במתח
העם ממתין ושוקד לבטח
לראות מי יעלים את הנתח.

וידוי
לא מבין בפוליטיקה ובטח לא בדת
ומה שבטוח זה שאני נשאר עסקן.

אודה
עזרני אל והאזן לבקשתי
זו הקטנה והצנועה .

תנה בלבי אהבה לעבודתי
וחזק את לבי באומנותי.

תחושתי
הנחוני לחיות עם היסורים
כי לבדי אעמד מול היצורים.
אין לי צרך בפניכם המיסרים
כאשר יחרב עלי עולמי.

אכזבה
בני צמח לו כארז,
לנגד עיניי המשתהות
ובפליאה רואות בו רז
וכל אשר נותר על קנקנו לתהות.

מפלדה קלו ומאריות גברו
אחי לוחמי השריון
אשר לחמו חשופים ללא כל שריון.

הלל
האביב והפריחה, מסמלים את התנופה,
התפילה והאמונה, משקפים את האהבה.

אהבה
השמועה כנפיים נשאה,
הידיעה כרעם נחתה.
למשמעה האושר הציף אותנו
והעונג הדיר שינה מעינינו.

גורל
ייסרתני בני, ייסרתני
ולבי הדואב, עליך רק חושב.
דאגותיי רבו ופצעיי לא הגלידו
אך העולם את שלו עושה
ודמי עדין זורם.

אמונה
אוי לי כי דלותי ואין לי מושיע.
אוי לו לאדם כי רש הוא ומנוס לא נותר לו.
אבוי לי כי בטחתי באדם ולא באלהים.

חלום
שמועה שמענו ואין מכחיש
הזמן נוהג הוא להתיש
האם נכונה היא אם לאו
העתיד יוכיח לנו באלט

אהבה
הגן כולו פורח
וכבר שנה מפיץ הוא את ריחו
תשלובת הצבעים והיופי
מקנים לך חן של שושנים

מחאה
יום בו תעמיד את כל אנשיך לדין
ובמשפט תפדה את כל ברואיך

געגוע
גשם בחוץ ומאד לחוץ,
עטוף אני בהסתובבי בחוץ.
רציתי מאד לנסוע לערד,
אך לבסוף נותרתי עם הברד.

אכזבה
הרכבת ברעש דוהרת
הפסים שוקקים ורועדים.
התנודות לשנה גורמות
וחזיוני הנשקף בחלומות.

אכזבה
דם עצב ויגון,
מתנגן לאט ובדכאון.
המבזקים התכופים ללא הרף.
נשים וטף המשמשים טרף.

גורל
רוחי ונשמתי את הזמן מעבירים
ואלו חסן גופי חולף לו והולך.

געגוע
לאדם היקר והנאור,
אשר שאף להוליכנו לעבר האור .
קצה מואר בעתיד ימינו,
אותו חזה מנהיגנו.

אודה
הנותן לשכוי בינה ולאדם דעת
ואת כל אשר רצה לדעת.

אהבה
האזינו שמים לאמרי פי
והקשיבי ארץ למוצא שפתי.
לא כל הנאמר נכון
ולא כל הנעשה שגוי.

אמונה
אוי לו לאדם אשר נרמס והושפל
ואנשים ינודו לו במבטם.

פוליטית
הליכוד באולמרט משתלח
ובפני חברי מרכז משתטח
השחיתות שם חוגגת
ובעניים היא בוגדת

אודה
כטוס המתהדר בגאות נוצותיו,
כן אנוכי מתהדר בגאות בוראי.

ארספואטיקה
הוי ארץ אשר את תושביה אמורה לבלוע
והנבואה טוענת להקיא מתוך הלוע.
ארץ זבת חלב ודבש
ויוצאי חלציה שלמו רק בדם.

בדידות
עד מתי תענה אותי
ואימתי תסיר את יגוני.

כמיהה
שמור אדם את העבודה
כי בבוא היום תאיר עיני רבבה.

אכזבה
מאבק עיקש בקרב הציבור
הלוחם בטוהר המידות ללא דיבור.

גורל
רציתי לומר שלום,
אך הקושי היה עצום.

קשה היא הפרידה והכאב
וכמו כן לבי הדואב.

כמיהה
התרוקן לו מוחי
מכל הנעשה מסביבי
תפלים הם כל רגשותיי
ומאתר אני את תבלין חיי

כמיהה
כמיהה למגע האהבה

דיאלוג
יבש לו הדיו בעטי
כלו להם החודים בעפרונותיי
ואצבעותיי נותרו קפואות למול המקשים
ונותרו במוחי רק זכרונותיי.

טבע
ספק יום ספק לילה חוצצים
השקט והשלווה האלוהית

אכזבה
תמות נפשי עם פלישתות
ולא ליפול לכמה רשתות
רשת מחד ומאידך מלכודת
והינך חש כשחקן בכדורת

עצב
כמה חרד אני ומה מודאג
וליבי מקפץ לו כחרק.
חסר מנוחה ומלא תסכול
למרות הכול בדאגה למחר

אמונה
עזור נא לי אלי והצל,
את כל חיי מהצל.

דיאלוג
הוי נשמה עד מה אמללה את,
הן רק רע ומדון ידעת
וימי האשר מעטים היו.

גורל
אלהי תנה לי מעט מזל,
טיפה מים המזלות.

אכזבה
שמעתי שטעית בדרך חייך,
ראיתי שסטית בשביל הדרך.

הרהור
יום קדוש ונורא, יום מלא חרדה.
אימה ופחד תפיל על בניך.

געגוע
עברו הימים וחלפו השנים
ונותרו רק הזכרונות היפים.

אהבה
יפה הוא ושובב,
נבון הוא ומתורבת.
גון שערו זהוב
ואפו נורא חמוד.

אהבה
כל פרח בעציץ פורח.
אך בגן פי אלף הוא פורח.
מי כמוך ילדי יודע
ואביך אשר חש ושומע.

גורל
ילד בוכה נאנק וכואב
ומנגד גבר סובל ודואב.

הרהור
יצאנו ממצרים ברכוש גדול
יצאנו מסיני עם שלום דגול
יצאנו מלבנון בבוז גדול
ומעזה נצא בתחושת חורבן לעמנו הגדול.

אהבה
הלל לעירי היפה והנאצלת

ביקורת
כבד את אביך ואת אמך
כך נאמר וכך יעשה
כבד את הוריך
והבריות יכבדוך

תחושתי
בעומדי לפניך אני אדם
בהינתן הדין לא נותר בי הדם.

גורל
הגעגועים לחבריי הלוחמים
הכמיהה לראותם מנוחמים
תחושת המחסור בידידותם
וזיכרונם לרגע מעיני לא משים.

עצב
פסה התקוה ונותרה רק המציאות
כלו החלומות ונותרו כמובן הדאגות.

ביקורת
אני לא שונא ערבים
אבל שונא את מעשיהם
את אי לקיחת האחריות
את חוסר השליטה

אכזבה
הוי לבי לבי הדואב מרוב געגוע
יסורי כליות ומכאוב מיסרים את גופי
למה עזבתני ואיך נטשתני אמי
ובעולם מיסר זה נותרתי בדד

ביקורת
לב שבור ומייסר.
סר למרות המשקה ודברים אסורים.
חושב הוא על איבתו ומבטל את אהבתו.
כל תשוקתו הנה סבל וסופה הרס.

אהבה
מה יפית אחותי כלה
ומה טובו משכנותיך.

הלל
לכם לוחמי הפלדה,
אשר הינכם חלק מפלדה.
לכם אנשי האש והפיח,
שבדמכם כבשתם את רפיח.

אהבה
לבתי בת המזל
נולד בן עטוף בהרבה מזל.
גרם הוא לסבו לשיכרון חושים
ולכל בני משפחתו לטשטוש חושים.

אהבה
לך אחותי כלה,
לך רעיתי היקרה.
לך אהבת נעורי,
לך המספקת את מזונותי.

אהבה
מדי יום, דמותך לנגד עיני ניצבת
ובחלומי דמותך להופיע ממאנת.

ארספואטיקה
לך ארצנו ערש מולדתנו,
לך אדמתנו הטבועה עמק בדמנו.
הן אלפים שנות גלות עברנו
ואת עצמאותנו בדם רכשנו.

הלל
חומותיה אבן הינם ונופיה שירי משוררים,
לילותיה קרים ואנשיה חמימים.

עצב
ספורטאי בתחילת דרכו
נפל לפתע על ברכו
פתאום ללא התראה
התעלף ונזקק להבראה

אמונה
למנצח ליריב מזמור שיר. אנא אלהי אבי ענני נא, בצר קראתיך
ותענני. כי שומע ה' קול קוראיו וגמול נותן הוא ליראיו.

אהבה
אילת השחר ברום שמים,
ביום הולדתך חשתי כדג במים.

אהבה
שנה חלפה כהרף עין
ומכל רגע עליך התענגנו
דקה ועוד דקה, שעה ועוד שעה

דיאלוג
ידיעות, מעריב וחדשות
שמועות ממלאות את נשמותינו בבושות.

ילדים הורגים ילדים
ילדים אונסים ילדות.

יחסים
ארוכים הם החיים בעושר
קצרים הינם בעתות האושר
ימי שמחה וששון לכלנו
בת למשפחה נוספה לנו

דיאלוג
מעיף הוא הלילה וזוהר
ואלו היום ארך הוא ומרגש
מוחשים הם כל קשיי היום
וזוהרים לעמתם קלי הליל.

אהבה
יפה את אחותי כלה, עליזה ושמחה.
קולך הינו כקול הפעמונים
יופייך תואם עץ ערמונים
שערך הגולש בצבע השנהב
ערכך בעיני לא יסולא מפז.

געגוע
לראש ממשלתנו
איחולים ובריאות איחלנו
ולראות בשובך ציפינו
ובכל הטוב אותך ברכנו .

הלל
אם את בוכה לפעמים,
אם וכאשר את חשה חנוקה, כלואה או מדוכאת

אכזבה
אנא אויבי ורעיי הפסיקו את הדמים
אוי לה לשנאה היוקדת בין העמים
ואוי לאיבה במקום היחסים החמים.

בדידות
אין לי העוז והכוחות,
להילחם בשנאה ובצרות.

ייסורים
בצפון נופלים טילים
ולתושבים נותר לקרוא תהילים.
חיילים לוחמים בשטח
העם כולו נמצא במתח.

קינה
הוי נשמה אבודה וכואבת,
על מה הנך סובלת ודואבת.
על כל צעד ושעל את מזדנבת.

גורל
הוי נשמה אבודה וכואבת,
על מה הינך סובלת ודואבת.
על כול צעד ושעל את מזדנבת .

ביקורת
עם ללא משטרה
משטרה ללא מטרה
חילים ללא עטרה
מדינה אשר נותרה עקרה.

פוליטית
נסראלה הוא נסראלה
ונסראלה הוא לא אללה
מטיב לרדות בנו
מתחכם הוא עם בני עמנו

נוסטלגיה
אלה היו ימים,
בהם טילנו חבוקים.
ולבד מאהבה ורך,
לא ידענו כלל מכאוב.

אמונה
ברך אותנו ואחל,
שנה טובה וברוכה.

גורל
הוי אחיי, החסרים
אשר בגופם שלחו מסרים.

וידוי
אמרי לי שהתגעגעת אלי
ושקשה לך בלעדי.

אמונה
הן תמו ימי המלחמות
ונותרו בלבנו רק המהלומות.
תחושת אבדן וריקנות,
תחושת שמחה ושכול,
רגשות מעורבים של סבל ומכאוב.

כמיהה
לפעמים רוצה אני לישון שנים
ולפעמים לא להתעורר בבקרים.
לשכוח את כל הכאבים,
לזכור את כל הרגעים המאשרים.

אהבה
עינייך ראי לחיי
עינייך עורק חשוב ללבי
עינייך הן כל חיי

הלל
עיר אשר הכותל ציר הוא
וכל העם מתפללים בו
ומכל העולם מגיעים אליו
ומכל הדתות עורגים אליו

אהבה
ארך הוא היום
ובגינך הוא נוצר.
פרחח הינך ושובב
ולפעמים פוחז הינך ומשובב.

אכזבה
אנו עם הספר
אשר נותר ללא תפר.

אלוהים
וכי מה רבו מעשיך,
הרי את כולם בחכמה יצרת.

ביקורת
קומו אחים באשמורת הבוקר,
בכדי לדרבן את השלטון שעלה ביוקר.
לא בכדי להרפות את ידיו נסלח
ובכל אשר יפנה לא יצלח.

אהבה
גדול הנך ורחב
וגופך מכיל לב רחב

זיו פניך הנו מסחרר
וביפיך הנך מסתחרר

הלל
מתוקים הם הימים, אך קצרים הם החיים.
דמותך לנגד עינינו עומדת,
ולובן שערך כהילה זוהרת.

יום בו עושים חשבון נפש לכל חי
יום בו עושים יפה הנפש חשבון חי
יום בו נוהגים להעלות קורבן חי

אמונה
עזור נא לי אלי הטוב
כי נטל העול כבד מנשוא.

כמיהה
הנך מקדשת לי בטבעת זו
כך נאמר וכך יעשה
טבעת ונערה הם קנין קדוש
הנשואין הנם ערך מקודש כחוק.

אכזבה
שם טוב הינו במעלה
גדולה יותר משמן טוב
וכוחו להוקיר איש
ולעיתים לבזותו

הרהור
אין אדם שלא חושש
ואין אדם אשר לא בושש
ואת דקותיו האחרונות הוא מקושש.

אהבה
עיניך כשקד פורח
וצליל קולך המלחש ממש זורח
וליבי בראותך ממש צורח.

גורל
יש אומרים הם נגרמות,
יש טוענים שהם הגורמות,
יש הבטוחים שהם גודעות.

אמונה
זקוף קומה אדם וישר מבט
קח תרופה חבר וצא לעבודה
תמו ימי הכאב והיגון
קץ אנכי בתקופת הדכאון

ביקורת
מאבד אדם את דרכו
ולעיתים טועה עם עמו
ולפעמים שונא את עצמו
ואלוהיו לא תמיד עזר כנגדו.

אלוהים
בכל אדם קים אלהים
ואלהים נמצא בכל אדם
והאדם מאמין באלהיו.
והאלהים מאמין באדם.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
געגוע
הוי הילת האור, אשר בלכתך לא נותר דבר למאור. והמאור אשר כל
חייך נסה לעמם את אורך. אך בדרכך האצילה הפצת את אורך ויופיך
זרח.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
Why, who is
dead?


אגודת "בעברית
זה נשמע יותר
טוב"


תרומה לבמה





יוצר מס' 57836. בבמה מאז 30/12/05 15:43

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למני יריב
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה