|
כואב את כאבי המדינה , חושק באהבה , רואה את העושק
הפוליטי . אולם חש אני כנקודה באינסוף .
ברשותי ישנם שני רומנים " גורלו של אדם " " הלם
בזיכרון "
וכמו כן שנים נוספים בעבודה .
שלושה ספרי שירה " לב אל לב " " רחשי לב " " מחושי
לב "
וכמו כן ברשותי חמישה ספרי ילדים מהסדרה " טון טון "
.
לבנו גדוש בצער ובכאב
כולנו אומללים היום
|
עבד נאלח ועל שפתו חריסה
קם על אדונו וגרם לקריסה
בתמורה קיבל את לריסה.
|
קטנה הינה המילה
ומחסירה ממנה את ההילה
אך בלב יוצרת היא גילה
ולמעשים טובים יש עילה
|
הוי אבי, אבי .
מי שהולך לא חוזר
ואני נותרתי חסר ישע.
למרות כל אהבתי לך
נותרתי חסר כל.
|
האם אתה צפור אי שם בשמיים
או שאתה סתם דג במים.
|
אשרייך שכל חייך היית בצל
ולכן גם שכלך נותר בטל
|
אהבה, אהבה, אהבה !!!
לפעמים יפה היא ולעתים שנואה.
|
חלמנו ובנושא דשנו
ולבסוף בדד נותרנו.
נגד רצוננו ולמרות רוחנו
הזעם גבר על תשוקתנו.
|
קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך.
הנה הסתו עבר, הגשם חלף הלך לו.
וכל הטוב לו הרגלנו, תם וחלף מן הארץ.
|
אבדתי את ביתי וכבודי
אבדתי את אשתי ומשפחתי
|
חדש עלינו שנה טובה
חדש עלינו שנה מתוקה
ללא רוע ותוגה
|
הוי אלוהי הפלדה והאש
אשר ברוחך כבתה השלהבת
הוי אלוהי ארבע הרוחות
אשר בלעדיך לא היו ארבע עונות
|
האם אתה ציפור בשמיים
או שאתה סתם דג במים
|
אלוהי למה החרדתני
ועל מה ולמה נבהלה נפשי.
אלוהי למה עזבתני
ומדוע אלי נטשתני.
|
לטוב ולרע לחיים ולמות,
לכאב ולמרגוע וגם כשצריך לנוח.
אמא יש רק אחת, אוהבת ודואגת.
|
אמרי לי לילה לילה
ספרי לי בקר בקר
|
ארצנו היקרה והאוהבת, היפה והמלבלבת.
ארצנו שאת חיינו הפקדנו בידה
ואת אדמתה הפקידה בידינו.
|
הוי ארץ ציה ברגשותיה
ואדמתה רוויה בדם אנשיה.
|
הוי ארץ ציה ברגשותיה
ואדמתה רוויה בדם אנשיה
הוי ארץ לא מיושבת
ומאדמתה רוינו את צמאוננו
|
אשה חמקמקה ומתפתלת,
מיסרת ומיסרת.
ליבה הינו סתם מאבן
ונפשה הינה רוע ומדון.
|
שקעה השמש ונאלם הצחוק,
פסה השמחה ונותר היגון.
|
הבחירות בפתח
הפוליטיקאים במתח
העם ממתין ושוקד לבטח
לראות מי יעלים את הנתח.
|
לא מבין בפוליטיקה ובטח לא בדת
ומה שבטוח זה שאני נשאר עסקן.
|
עזרני אל והאזן לבקשתי
זו הקטנה והצנועה .
תנה בלבי אהבה לעבודתי
וחזק את לבי באומנותי.
|
הנחוני לחיות עם היסורים
כי לבדי אעמד מול היצורים.
אין לי צרך בפניכם המיסרים
כאשר יחרב עלי עולמי.
|
בני צמח לו כארז,
לנגד עיניי המשתהות
ובפליאה רואות בו רז
וכל אשר נותר על קנקנו לתהות.
|
מפלדה קלו ומאריות גברו
אחי לוחמי השריון
אשר לחמו חשופים ללא כל שריון.
|
האביב והפריחה, מסמלים את התנופה,
התפילה והאמונה, משקפים את האהבה.
|
השמועה כנפיים נשאה,
הידיעה כרעם נחתה.
למשמעה האושר הציף אותנו
והעונג הדיר שינה מעינינו.
|
ייסרתני בני, ייסרתני
ולבי הדואב, עליך רק חושב.
דאגותיי רבו ופצעיי לא הגלידו
אך העולם את שלו עושה
ודמי עדין זורם.
|
אוי לי כי דלותי ואין לי מושיע.
אוי לו לאדם כי רש הוא ומנוס לא נותר לו.
אבוי לי כי בטחתי באדם ולא באלהים.
|
שמועה שמענו ואין מכחיש
הזמן נוהג הוא להתיש
האם נכונה היא אם לאו
העתיד יוכיח לנו באלט
|
הגן כולו פורח
וכבר שנה מפיץ הוא את ריחו
תשלובת הצבעים והיופי
מקנים לך חן של שושנים
|
יום בו תעמיד את כל אנשיך לדין
ובמשפט תפדה את כל ברואיך
|
גשם בחוץ ומאד לחוץ,
עטוף אני בהסתובבי בחוץ.
רציתי מאד לנסוע לערד,
אך לבסוף נותרתי עם הברד.
|
הרכבת ברעש דוהרת
הפסים שוקקים ורועדים.
התנודות לשנה גורמות
וחזיוני הנשקף בחלומות.
|
דם עצב ויגון,
מתנגן לאט ובדכאון.
המבזקים התכופים ללא הרף.
נשים וטף המשמשים טרף.
|
רוחי ונשמתי את הזמן מעבירים
ואלו חסן גופי חולף לו והולך.
|
לאדם היקר והנאור,
אשר שאף להוליכנו לעבר האור .
קצה מואר בעתיד ימינו,
אותו חזה מנהיגנו.
|
הנותן לשכוי בינה ולאדם דעת
ואת כל אשר רצה לדעת.
|
האזינו שמים לאמרי פי
והקשיבי ארץ למוצא שפתי.
לא כל הנאמר נכון
ולא כל הנעשה שגוי.
|
אוי לו לאדם אשר נרמס והושפל
ואנשים ינודו לו במבטם.
|
הליכוד באולמרט משתלח
ובפני חברי מרכז משתטח
השחיתות שם חוגגת
ובעניים היא בוגדת
|
כטוס המתהדר בגאות נוצותיו,
כן אנוכי מתהדר בגאות בוראי.
|
הוי ארץ אשר את תושביה אמורה לבלוע
והנבואה טוענת להקיא מתוך הלוע.
ארץ זבת חלב ודבש
ויוצאי חלציה שלמו רק בדם.
|
עד מתי תענה אותי
ואימתי תסיר את יגוני.
|
שמור אדם את העבודה
כי בבוא היום תאיר עיני רבבה.
|
מאבק עיקש בקרב הציבור
הלוחם בטוהר המידות ללא דיבור.
|
רציתי לומר שלום,
אך הקושי היה עצום.
קשה היא הפרידה והכאב
וכמו כן לבי הדואב.
|
התרוקן לו מוחי
מכל הנעשה מסביבי
תפלים הם כל רגשותיי
ומאתר אני את תבלין חיי
|
יבש לו הדיו בעטי
כלו להם החודים בעפרונותיי
ואצבעותיי נותרו קפואות למול המקשים
ונותרו במוחי רק זכרונותיי.
|
ספק יום ספק לילה חוצצים
השקט והשלווה האלוהית
|
תמות נפשי עם פלישתות
ולא ליפול לכמה רשתות
רשת מחד ומאידך מלכודת
והינך חש כשחקן בכדורת
|
כמה חרד אני ומה מודאג
וליבי מקפץ לו כחרק.
חסר מנוחה ומלא תסכול
למרות הכול בדאגה למחר
|
עזור נא לי אלי והצל,
את כל חיי מהצל.
|
הוי נשמה עד מה אמללה את,
הן רק רע ומדון ידעת
וימי האשר מעטים היו.
|
אלהי תנה לי מעט מזל,
טיפה מים המזלות.
|
שמעתי שטעית בדרך חייך,
ראיתי שסטית בשביל הדרך.
|
יום קדוש ונורא, יום מלא חרדה.
אימה ופחד תפיל על בניך.
|
עברו הימים וחלפו השנים
ונותרו רק הזכרונות היפים.
|
יפה הוא ושובב,
נבון הוא ומתורבת.
גון שערו זהוב
ואפו נורא חמוד.
|
כל פרח בעציץ פורח.
אך בגן פי אלף הוא פורח.
מי כמוך ילדי יודע
ואביך אשר חש ושומע.
|
ילד בוכה נאנק וכואב
ומנגד גבר סובל ודואב.
|
יצאנו ממצרים ברכוש גדול
יצאנו מסיני עם שלום דגול
יצאנו מלבנון בבוז גדול
ומעזה נצא בתחושת חורבן לעמנו הגדול.
|
כבד את אביך ואת אמך
כך נאמר וכך יעשה
כבד את הוריך
והבריות יכבדוך
|
בעומדי לפניך אני אדם
בהינתן הדין לא נותר בי הדם.
|
הגעגועים לחבריי הלוחמים
הכמיהה לראותם מנוחמים
תחושת המחסור בידידותם
וזיכרונם לרגע מעיני לא משים.
|
פסה התקוה ונותרה רק המציאות
כלו החלומות ונותרו כמובן הדאגות.
|
אני לא שונא ערבים
אבל שונא את מעשיהם
את אי לקיחת האחריות
את חוסר השליטה
|
הוי לבי לבי הדואב מרוב געגוע
יסורי כליות ומכאוב מיסרים את גופי
למה עזבתני ואיך נטשתני אמי
ובעולם מיסר זה נותרתי בדד
|
לב שבור ומייסר.
סר למרות המשקה ודברים אסורים.
חושב הוא על איבתו ומבטל את אהבתו.
כל תשוקתו הנה סבל וסופה הרס.
|
מה יפית אחותי כלה
ומה טובו משכנותיך.
|
לכם לוחמי הפלדה,
אשר הינכם חלק מפלדה.
לכם אנשי האש והפיח,
שבדמכם כבשתם את רפיח.
|
לבתי בת המזל
נולד בן עטוף בהרבה מזל.
גרם הוא לסבו לשיכרון חושים
ולכל בני משפחתו לטשטוש חושים.
|
לך אחותי כלה,
לך רעיתי היקרה.
לך אהבת נעורי,
לך המספקת את מזונותי.
|
מדי יום, דמותך לנגד עיני ניצבת
ובחלומי דמותך להופיע ממאנת.
|
לך ארצנו ערש מולדתנו,
לך אדמתנו הטבועה עמק בדמנו.
הן אלפים שנות גלות עברנו
ואת עצמאותנו בדם רכשנו.
|
חומותיה אבן הינם ונופיה שירי משוררים,
לילותיה קרים ואנשיה חמימים.
|
ספורטאי בתחילת דרכו
נפל לפתע על ברכו
פתאום ללא התראה
התעלף ונזקק להבראה
|
למנצח ליריב מזמור שיר. אנא אלהי אבי ענני נא, בצר קראתיך
ותענני. כי שומע ה' קול קוראיו וגמול נותן הוא ליראיו.
|
אילת השחר ברום שמים,
ביום הולדתך חשתי כדג במים.
|
שנה חלפה כהרף עין
ומכל רגע עליך התענגנו
דקה ועוד דקה, שעה ועוד שעה
|
ידיעות, מעריב וחדשות
שמועות ממלאות את נשמותינו בבושות.
ילדים הורגים ילדים
ילדים אונסים ילדות.
|
ארוכים הם החיים בעושר
קצרים הינם בעתות האושר
ימי שמחה וששון לכלנו
בת למשפחה נוספה לנו
|
מעיף הוא הלילה וזוהר
ואלו היום ארך הוא ומרגש
מוחשים הם כל קשיי היום
וזוהרים לעמתם קלי הליל.
|
יפה את אחותי כלה, עליזה ושמחה.
קולך הינו כקול הפעמונים
יופייך תואם עץ ערמונים
שערך הגולש בצבע השנהב
ערכך בעיני לא יסולא מפז.
|
לראש ממשלתנו
איחולים ובריאות איחלנו
ולראות בשובך ציפינו
ובכל הטוב אותך ברכנו .
|
אם את בוכה לפעמים,
אם וכאשר את חשה חנוקה, כלואה או מדוכאת
|
אנא אויבי ורעיי הפסיקו את הדמים
אוי לה לשנאה היוקדת בין העמים
ואוי לאיבה במקום היחסים החמים.
|
אין לי העוז והכוחות,
להילחם בשנאה ובצרות.
|
בצפון נופלים טילים
ולתושבים נותר לקרוא תהילים.
חיילים לוחמים בשטח
העם כולו נמצא במתח.
|
הוי נשמה אבודה וכואבת,
על מה הנך סובלת ודואבת.
על כל צעד ושעל את מזדנבת.
|
הוי נשמה אבודה וכואבת,
על מה הינך סובלת ודואבת.
על כול צעד ושעל את מזדנבת .
|
עם ללא משטרה
משטרה ללא מטרה
חילים ללא עטרה
מדינה אשר נותרה עקרה.
|
נסראלה הוא נסראלה
ונסראלה הוא לא אללה
מטיב לרדות בנו
מתחכם הוא עם בני עמנו
|
אלה היו ימים,
בהם טילנו חבוקים.
ולבד מאהבה ורך,
לא ידענו כלל מכאוב.
|
ברך אותנו ואחל,
שנה טובה וברוכה.
|
הוי אחיי, החסרים
אשר בגופם שלחו מסרים.
|
אמרי לי שהתגעגעת אלי
ושקשה לך בלעדי.
|
הן תמו ימי המלחמות
ונותרו בלבנו רק המהלומות.
תחושת אבדן וריקנות,
תחושת שמחה ושכול,
רגשות מעורבים של סבל ומכאוב.
|
לפעמים רוצה אני לישון שנים
ולפעמים לא להתעורר בבקרים.
לשכוח את כל הכאבים,
לזכור את כל הרגעים המאשרים.
|
עינייך ראי לחיי
עינייך עורק חשוב ללבי
עינייך הן כל חיי
|
עיר אשר הכותל ציר הוא
וכל העם מתפללים בו
ומכל העולם מגיעים אליו
ומכל הדתות עורגים אליו
|
ארך הוא היום
ובגינך הוא נוצר.
פרחח הינך ושובב
ולפעמים פוחז הינך ומשובב.
|
אנו עם הספר
אשר נותר ללא תפר.
|
וכי מה רבו מעשיך,
הרי את כולם בחכמה יצרת.
|
קומו אחים באשמורת הבוקר,
בכדי לדרבן את השלטון שעלה ביוקר.
לא בכדי להרפות את ידיו נסלח
ובכל אשר יפנה לא יצלח.
|
גדול הנך ורחב
וגופך מכיל לב רחב
זיו פניך הנו מסחרר
וביפיך הנך מסתחרר
|
מתוקים הם הימים, אך קצרים הם החיים.
דמותך לנגד עינינו עומדת,
ולובן שערך כהילה זוהרת.
|
יום בו עושים חשבון נפש לכל חי
יום בו עושים יפה הנפש חשבון חי
יום בו נוהגים להעלות קורבן חי
|
עזור נא לי אלי הטוב
כי נטל העול כבד מנשוא.
|
הנך מקדשת לי בטבעת זו
כך נאמר וכך יעשה
טבעת ונערה הם קנין קדוש
הנשואין הנם ערך מקודש כחוק.
|
שם טוב הינו במעלה
גדולה יותר משמן טוב
וכוחו להוקיר איש
ולעיתים לבזותו
|
אין אדם שלא חושש
ואין אדם אשר לא בושש
ואת דקותיו האחרונות הוא מקושש.
|
עיניך כשקד פורח
וצליל קולך המלחש ממש זורח
וליבי בראותך ממש צורח.
|
יש אומרים הם נגרמות,
יש טוענים שהם הגורמות,
יש הבטוחים שהם גודעות.
|
זקוף קומה אדם וישר מבט
קח תרופה חבר וצא לעבודה
תמו ימי הכאב והיגון
קץ אנכי בתקופת הדכאון
|
מאבד אדם את דרכו
ולעיתים טועה עם עמו
ולפעמים שונא את עצמו
ואלוהיו לא תמיד עזר כנגדו.
|
בכל אדם קים אלהים
ואלהים נמצא בכל אדם
והאדם מאמין באלהיו.
והאלהים מאמין באדם.
|
הוי הילת האור, אשר בלכתך לא נותר דבר למאור. והמאור אשר כל
חייך נסה לעמם את אורך. אך בדרכך האצילה הפצת את אורך ויופיך
זרח.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אסקימו לימון
הפלישה לקאבול,
בנצי מומו
ויודל'ה טסים
לאפגניסטן לחפש
אפגנית בתולה
בתפקיד אורח
עזית הכלבה
הפלצנית (עם
בעיות גזים)
בשיתוף דובר
צה"ל והלישכה
המרכזית
לסטטיסטיקה.
אחמד אחמד בפיצ'
למנחם גולן. |
|
