|
כואב את כאבי המדינה , חושק באהבה , רואה את העושק
הפוליטי . אולם חש אני כנקודה באינסוף .
ברשותי ישנם שני רומנים " גורלו של אדם " " הלם
בזיכרון "
וכמו כן שנים נוספים בעבודה .
שלושה ספרי שירה " לב אל לב " " רחשי לב " " מחושי
לב "
וכמו כן ברשותי חמישה ספרי ילדים מהסדרה " טון טון "
.
לבנו גדוש בצער ובכאב
כולנו אומללים היום
|
עבד נאלח ועל שפתו חריסה
קם על אדונו וגרם לקריסה
בתמורה קיבל את לריסה.
|
קטנה הינה המילה
ומחסירה ממנה את ההילה
אך בלב יוצרת היא גילה
ולמעשים טובים יש עילה
|
הוי אבי, אבי .
מי שהולך לא חוזר
ואני נותרתי חסר ישע.
למרות כל אהבתי לך
נותרתי חסר כל.
|
האם אתה צפור אי שם בשמיים
או שאתה סתם דג במים.
|
אשרייך שכל חייך היית בצל
ולכן גם שכלך נותר בטל
|
אהבה, אהבה, אהבה !!!
לפעמים יפה היא ולעתים שנואה.
|
חלמנו ובנושא דשנו
ולבסוף בדד נותרנו.
נגד רצוננו ולמרות רוחנו
הזעם גבר על תשוקתנו.
|
קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך.
הנה הסתו עבר, הגשם חלף הלך לו.
וכל הטוב לו הרגלנו, תם וחלף מן הארץ.
|
אבדתי את ביתי וכבודי
אבדתי את אשתי ומשפחתי
|
חדש עלינו שנה טובה
חדש עלינו שנה מתוקה
ללא רוע ותוגה
|
הוי אלוהי הפלדה והאש
אשר ברוחך כבתה השלהבת
הוי אלוהי ארבע הרוחות
אשר בלעדיך לא היו ארבע עונות
|
האם אתה ציפור בשמיים
או שאתה סתם דג במים
|
אלוהי למה החרדתני
ועל מה ולמה נבהלה נפשי.
אלוהי למה עזבתני
ומדוע אלי נטשתני.
|
לטוב ולרע לחיים ולמות,
לכאב ולמרגוע וגם כשצריך לנוח.
אמא יש רק אחת, אוהבת ודואגת.
|
אמרי לי לילה לילה
ספרי לי בקר בקר
|
ארצנו היקרה והאוהבת, היפה והמלבלבת.
ארצנו שאת חיינו הפקדנו בידה
ואת אדמתה הפקידה בידינו.
|
הוי ארץ ציה ברגשותיה
ואדמתה רוויה בדם אנשיה.
|
הוי ארץ ציה ברגשותיה
ואדמתה רוויה בדם אנשיה
הוי ארץ לא מיושבת
ומאדמתה רוינו את צמאוננו
|
אשה חמקמקה ומתפתלת,
מיסרת ומיסרת.
ליבה הינו סתם מאבן
ונפשה הינה רוע ומדון.
|
שקעה השמש ונאלם הצחוק,
פסה השמחה ונותר היגון.
|
הבחירות בפתח
הפוליטיקאים במתח
העם ממתין ושוקד לבטח
לראות מי יעלים את הנתח.
|
לא מבין בפוליטיקה ובטח לא בדת
ומה שבטוח זה שאני נשאר עסקן.
|
עזרני אל והאזן לבקשתי
זו הקטנה והצנועה .
תנה בלבי אהבה לעבודתי
וחזק את לבי באומנותי.
|
הנחוני לחיות עם היסורים
כי לבדי אעמד מול היצורים.
אין לי צרך בפניכם המיסרים
כאשר יחרב עלי עולמי.
|
בני צמח לו כארז,
לנגד עיניי המשתהות
ובפליאה רואות בו רז
וכל אשר נותר על קנקנו לתהות.
|
מפלדה קלו ומאריות גברו
אחי לוחמי השריון
אשר לחמו חשופים ללא כל שריון.
|
האביב והפריחה, מסמלים את התנופה,
התפילה והאמונה, משקפים את האהבה.
|
השמועה כנפיים נשאה,
הידיעה כרעם נחתה.
למשמעה האושר הציף אותנו
והעונג הדיר שינה מעינינו.
|
ייסרתני בני, ייסרתני
ולבי הדואב, עליך רק חושב.
דאגותיי רבו ופצעיי לא הגלידו
אך העולם את שלו עושה
ודמי עדין זורם.
|
אוי לי כי דלותי ואין לי מושיע.
אוי לו לאדם כי רש הוא ומנוס לא נותר לו.
אבוי לי כי בטחתי באדם ולא באלהים.
|
שמועה שמענו ואין מכחיש
הזמן נוהג הוא להתיש
האם נכונה היא אם לאו
העתיד יוכיח לנו באלט
|
הגן כולו פורח
וכבר שנה מפיץ הוא את ריחו
תשלובת הצבעים והיופי
מקנים לך חן של שושנים
|
יום בו תעמיד את כל אנשיך לדין
ובמשפט תפדה את כל ברואיך
|
גשם בחוץ ומאד לחוץ,
עטוף אני בהסתובבי בחוץ.
רציתי מאד לנסוע לערד,
אך לבסוף נותרתי עם הברד.
|
הרכבת ברעש דוהרת
הפסים שוקקים ורועדים.
התנודות לשנה גורמות
וחזיוני הנשקף בחלומות.
|
דם עצב ויגון,
מתנגן לאט ובדכאון.
המבזקים התכופים ללא הרף.
נשים וטף המשמשים טרף.
|
רוחי ונשמתי את הזמן מעבירים
ואלו חסן גופי חולף לו והולך.
|
לאדם היקר והנאור,
אשר שאף להוליכנו לעבר האור .
קצה מואר בעתיד ימינו,
אותו חזה מנהיגנו.
|
הנותן לשכוי בינה ולאדם דעת
ואת כל אשר רצה לדעת.
|
האזינו שמים לאמרי פי
והקשיבי ארץ למוצא שפתי.
לא כל הנאמר נכון
ולא כל הנעשה שגוי.
|
אוי לו לאדם אשר נרמס והושפל
ואנשים ינודו לו במבטם.
|
הליכוד באולמרט משתלח
ובפני חברי מרכז משתטח
השחיתות שם חוגגת
ובעניים היא בוגדת
|
כטוס המתהדר בגאות נוצותיו,
כן אנוכי מתהדר בגאות בוראי.
|
הוי ארץ אשר את תושביה אמורה לבלוע
והנבואה טוענת להקיא מתוך הלוע.
ארץ זבת חלב ודבש
ויוצאי חלציה שלמו רק בדם.
|
עד מתי תענה אותי
ואימתי תסיר את יגוני.
|
שמור אדם את העבודה
כי בבוא היום תאיר עיני רבבה.
|
מאבק עיקש בקרב הציבור
הלוחם בטוהר המידות ללא דיבור.
|
רציתי לומר שלום,
אך הקושי היה עצום.
קשה היא הפרידה והכאב
וכמו כן לבי הדואב.
|
התרוקן לו מוחי
מכל הנעשה מסביבי
תפלים הם כל רגשותיי
ומאתר אני את תבלין חיי
|
יבש לו הדיו בעטי
כלו להם החודים בעפרונותיי
ואצבעותיי נותרו קפואות למול המקשים
ונותרו במוחי רק זכרונותיי.
|
ספק יום ספק לילה חוצצים
השקט והשלווה האלוהית
|
תמות נפשי עם פלישתות
ולא ליפול לכמה רשתות
רשת מחד ומאידך מלכודת
והינך חש כשחקן בכדורת
|
כמה חרד אני ומה מודאג
וליבי מקפץ לו כחרק.
חסר מנוחה ומלא תסכול
למרות הכול בדאגה למחר
|
עזור נא לי אלי והצל,
את כל חיי מהצל.
|
הוי נשמה עד מה אמללה את,
הן רק רע ומדון ידעת
וימי האשר מעטים היו.
|
אלהי תנה לי מעט מזל,
טיפה מים המזלות.
|
שמעתי שטעית בדרך חייך,
ראיתי שסטית בשביל הדרך.
|
יום קדוש ונורא, יום מלא חרדה.
אימה ופחד תפיל על בניך.
|
עברו הימים וחלפו השנים
ונותרו רק הזכרונות היפים.
|
יפה הוא ושובב,
נבון הוא ומתורבת.
גון שערו זהוב
ואפו נורא חמוד.
|
כל פרח בעציץ פורח.
אך בגן פי אלף הוא פורח.
מי כמוך ילדי יודע
ואביך אשר חש ושומע.
|
ילד בוכה נאנק וכואב
ומנגד גבר סובל ודואב.
|
יצאנו ממצרים ברכוש גדול
יצאנו מסיני עם שלום דגול
יצאנו מלבנון בבוז גדול
ומעזה נצא בתחושת חורבן לעמנו הגדול.
|
כבד את אביך ואת אמך
כך נאמר וכך יעשה
כבד את הוריך
והבריות יכבדוך
|
בעומדי לפניך אני אדם
בהינתן הדין לא נותר בי הדם.
|
הגעגועים לחבריי הלוחמים
הכמיהה לראותם מנוחמים
תחושת המחסור בידידותם
וזיכרונם לרגע מעיני לא משים.
|
פסה התקוה ונותרה רק המציאות
כלו החלומות ונותרו כמובן הדאגות.
|
אני לא שונא ערבים
אבל שונא את מעשיהם
את אי לקיחת האחריות
את חוסר השליטה
|
הוי לבי לבי הדואב מרוב געגוע
יסורי כליות ומכאוב מיסרים את גופי
למה עזבתני ואיך נטשתני אמי
ובעולם מיסר זה נותרתי בדד
|
לב שבור ומייסר.
סר למרות המשקה ודברים אסורים.
חושב הוא על איבתו ומבטל את אהבתו.
כל תשוקתו הנה סבל וסופה הרס.
|
מה יפית אחותי כלה
ומה טובו משכנותיך.
|
לכם לוחמי הפלדה,
אשר הינכם חלק מפלדה.
לכם אנשי האש והפיח,
שבדמכם כבשתם את רפיח.
|
לבתי בת המזל
נולד בן עטוף בהרבה מזל.
גרם הוא לסבו לשיכרון חושים
ולכל בני משפחתו לטשטוש חושים.
|
לך אחותי כלה,
לך רעיתי היקרה.
לך אהבת נעורי,
לך המספקת את מזונותי.
|
מדי יום, דמותך לנגד עיני ניצבת
ובחלומי דמותך להופיע ממאנת.
|
לך ארצנו ערש מולדתנו,
לך אדמתנו הטבועה עמק בדמנו.
הן אלפים שנות גלות עברנו
ואת עצמאותנו בדם רכשנו.
|
חומותיה אבן הינם ונופיה שירי משוררים,
לילותיה קרים ואנשיה חמימים.
|
ספורטאי בתחילת דרכו
נפל לפתע על ברכו
פתאום ללא התראה
התעלף ונזקק להבראה
|
למנצח ליריב מזמור שיר. אנא אלהי אבי ענני נא, בצר קראתיך
ותענני. כי שומע ה' קול קוראיו וגמול נותן הוא ליראיו.
|
אילת השחר ברום שמים,
ביום הולדתך חשתי כדג במים.
|
שנה חלפה כהרף עין
ומכל רגע עליך התענגנו
דקה ועוד דקה, שעה ועוד שעה
|
ידיעות, מעריב וחדשות
שמועות ממלאות את נשמותינו בבושות.
ילדים הורגים ילדים
ילדים אונסים ילדות.
|
ארוכים הם החיים בעושר
קצרים הינם בעתות האושר
ימי שמחה וששון לכלנו
בת למשפחה נוספה לנו
|
מעיף הוא הלילה וזוהר
ואלו היום ארך הוא ומרגש
מוחשים הם כל קשיי היום
וזוהרים לעמתם קלי הליל.
|
יפה את אחותי כלה, עליזה ושמחה.
קולך הינו כקול הפעמונים
יופייך תואם עץ ערמונים
שערך הגולש בצבע השנהב
ערכך בעיני לא יסולא מפז.
|
לראש ממשלתנו
איחולים ובריאות איחלנו
ולראות בשובך ציפינו
ובכל הטוב אותך ברכנו .
|
אם את בוכה לפעמים,
אם וכאשר את חשה חנוקה, כלואה או מדוכאת
|
אנא אויבי ורעיי הפסיקו את הדמים
אוי לה לשנאה היוקדת בין העמים
ואוי לאיבה במקום היחסים החמים.
|
אין לי העוז והכוחות,
להילחם בשנאה ובצרות.
|
בצפון נופלים טילים
ולתושבים נותר לקרוא תהילים.
חיילים לוחמים בשטח
העם כולו נמצא במתח.
|
הוי נשמה אבודה וכואבת,
על מה הנך סובלת ודואבת.
על כל צעד ושעל את מזדנבת.
|
הוי נשמה אבודה וכואבת,
על מה הינך סובלת ודואבת.
על כול צעד ושעל את מזדנבת .
|
עם ללא משטרה
משטרה ללא מטרה
חילים ללא עטרה
מדינה אשר נותרה עקרה.
|
נסראלה הוא נסראלה
ונסראלה הוא לא אללה
מטיב לרדות בנו
מתחכם הוא עם בני עמנו
|
אלה היו ימים,
בהם טילנו חבוקים.
ולבד מאהבה ורך,
לא ידענו כלל מכאוב.
|
ברך אותנו ואחל,
שנה טובה וברוכה.
|
הוי אחיי, החסרים
אשר בגופם שלחו מסרים.
|
אמרי לי שהתגעגעת אלי
ושקשה לך בלעדי.
|
הן תמו ימי המלחמות
ונותרו בלבנו רק המהלומות.
תחושת אבדן וריקנות,
תחושת שמחה ושכול,
רגשות מעורבים של סבל ומכאוב.
|
לפעמים רוצה אני לישון שנים
ולפעמים לא להתעורר בבקרים.
לשכוח את כל הכאבים,
לזכור את כל הרגעים המאשרים.
|
עינייך ראי לחיי
עינייך עורק חשוב ללבי
עינייך הן כל חיי
|
עיר אשר הכותל ציר הוא
וכל העם מתפללים בו
ומכל העולם מגיעים אליו
ומכל הדתות עורגים אליו
|
ארך הוא היום
ובגינך הוא נוצר.
פרחח הינך ושובב
ולפעמים פוחז הינך ומשובב.
|
אנו עם הספר
אשר נותר ללא תפר.
|
וכי מה רבו מעשיך,
הרי את כולם בחכמה יצרת.
|
קומו אחים באשמורת הבוקר,
בכדי לדרבן את השלטון שעלה ביוקר.
לא בכדי להרפות את ידיו נסלח
ובכל אשר יפנה לא יצלח.
|
גדול הנך ורחב
וגופך מכיל לב רחב
זיו פניך הנו מסחרר
וביפיך הנך מסתחרר
|
מתוקים הם הימים, אך קצרים הם החיים.
דמותך לנגד עינינו עומדת,
ולובן שערך כהילה זוהרת.
|
יום בו עושים חשבון נפש לכל חי
יום בו עושים יפה הנפש חשבון חי
יום בו נוהגים להעלות קורבן חי
|
עזור נא לי אלי הטוב
כי נטל העול כבד מנשוא.
|
הנך מקדשת לי בטבעת זו
כך נאמר וכך יעשה
טבעת ונערה הם קנין קדוש
הנשואין הנם ערך מקודש כחוק.
|
שם טוב הינו במעלה
גדולה יותר משמן טוב
וכוחו להוקיר איש
ולעיתים לבזותו
|
אין אדם שלא חושש
ואין אדם אשר לא בושש
ואת דקותיו האחרונות הוא מקושש.
|
עיניך כשקד פורח
וצליל קולך המלחש ממש זורח
וליבי בראותך ממש צורח.
|
יש אומרים הם נגרמות,
יש טוענים שהם הגורמות,
יש הבטוחים שהם גודעות.
|
זקוף קומה אדם וישר מבט
קח תרופה חבר וצא לעבודה
תמו ימי הכאב והיגון
קץ אנכי בתקופת הדכאון
|
מאבד אדם את דרכו
ולעיתים טועה עם עמו
ולפעמים שונא את עצמו
ואלוהיו לא תמיד עזר כנגדו.
|
בכל אדם קים אלהים
ואלהים נמצא בכל אדם
והאדם מאמין באלהיו.
והאלהים מאמין באדם.
|
הוי הילת האור, אשר בלכתך לא נותר דבר למאור. והמאור אשר כל
חייך נסה לעמם את אורך. אך בדרכך האצילה הפצת את אורך ויופיך
זרח.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
דיברתי מוקדם
מדי.
התל-אביבי. |
|
