|
בחוץ קודר הכל שחור,
באופק רואים ענן אפור,
הקיץ כבר עבר,
והנה עוד עלה אדום נשר,
|
כשזיכרון עולה מציף את העיניים
והדמעות אט אט נופלות
קשה להרים ראש ולהביט בשמיים
|
עיניי המבכות על אכזבה
פניי המבקשות תקווה
|
למה נס, למה לא קורה
למה לה אתה לא מגלה,
האם יש לך מקום בלב
|
למה המוות בא בלי להתריע
למה ככה פתאום הוא מגיע...
|
|
|
האויבים הכי
גרועים שלך, הם
האנשים שרוצים
אותך מת.
אל תקשיב אף פעם
לסמל שלך, תתחבא
בשירותים
כשהמ"מ יחפש
מתנדבים, ויהיה
בסדר. |
|
