|
לא חשבתי לרגע שאהיה במקום הזה, אני מרגישה שיש לי תקליט שבור
בתוך הראש. מה אני לא מבינה? מה אני עושה לא נכון? אותם רגעים
שהלכו לאיבוד, מה יכולתי לעשות עימם.
|
אז עוד אחד הלך, ושוב אני לבד. כמה מפתיע, בעצם לא. אומרים שמה
שהיה לאו דווקא שיחזור על עצמו. באמת? אז איך זה ששוב אני
מוצאת את עצמי יושבת כאן, עם אותה תחושה של כישלון? יש אהבה,
ולא, היא לא מנצחת.
|
|
|
(ילדים, בסלוגן
זה אבד ההומור,
אנא מצאו אותו
וצבעו אותו
בצבעים עליזים
ואו אז שלחו
אותו אל הבחור
החביב שמאשר את
הסלוגנים
שיעיין, ישפצר
ימחזר ויאשר את
הסלוגן החביב
שלכם, בהצלחה)
בוליביה.
|
|
