|
לא חשבתי לרגע שאהיה במקום הזה, אני מרגישה שיש לי תקליט שבור
בתוך הראש. מה אני לא מבינה? מה אני עושה לא נכון? אותם רגעים
שהלכו לאיבוד, מה יכולתי לעשות עימם.
|
אז עוד אחד הלך, ושוב אני לבד. כמה מפתיע, בעצם לא. אומרים שמה
שהיה לאו דווקא שיחזור על עצמו. באמת? אז איך זה ששוב אני
מוצאת את עצמי יושבת כאן, עם אותה תחושה של כישלון? יש אהבה,
ולא, היא לא מנצחת.
|
|
זה שמאשר את
הסלוגנים הוא
איש טוב לב,
נדיב וישר
ומשכמו ומעלה,
אין כמותו תם
וחביב בכל הארץ,
ואך אהבה בליבו
כלפי כל ברואי
עולם
זוזו לסטרי,
סלוגניסט
אופטימיסט |
|