אמרו לכתוב בגוף שלישי..אז שיהיה גוף שלישי:

אפילו אני לא מכירה אותה הכי טוב,
למרות שהיא חושבת שהיא די אמיתית,
וזה לא שיש לה פיצול-היא פשוט זורמת עם נהר החיים.
היא גם חושבת שהיא יכולה להיות קיטשית לפעמים..
אבל בסוף הכל לטובה לא?
לפחות ככה אמרו לה חכמים..


כותבת בעיקר בשביל עצמה,
מאמינה ששתיקה היא כוח ושמים שקטים חודרים עמוק.
חושבת שעדיף שישנאו את מה שיש לה להגיד
מאשר שישכחו, ומעדיפה שישנאו אותה על מה שהיא מאשר
שיאהבו אותה על מה שהיא לא-אז בלי הרבה ציפיות.
אוהבת את הים-במיוחד בלילה.
את האנשים שקרובים אליה-אלה שנותנים לה תהרגשה הכי
טובה שקיימת.
פה ושם יש נפילות כמו לכל אחד אבל אחרי הכל..משתדלת
להסתכל על הדברים החיוביים.
אחרי הכל..מה עוד נשאר?
למדה שאין דבר כזה שלמות, אלא רק עמידה בציפיות.
ויודעת שהמחשבות הכי טובות
מגיעות לפני שמשתגעים,
דקה לפני שמאבדים את השפיות.
-מניסיון רב-
.................................................................................

"אני לא גיבור, לא מושיע,
אני סתם אחד שמחכה שהאוטובוס יגיע"

.................................................................................

סכנה: משרד הבריאות קובע כי קריאה של דף זה עלולה
לעוות את תחושת המציאות.

................................................................................

זאת אני, זאת המציאות-ותאמינו או לא..אלה גם
החיים..מקווה שתהנו :)

אולי שם סופני "אם אני איתך, אין לי בעיה להיות איתך כשאתה עצוב, כשאתה כועס, כשאתה עושה שטויות,כשאתה לא איתי אני כאילו כלום, כשאתה לא תיהיה כאן גם אני לא אהיה כאן-זה כאילו אני לא קיימת. בגלל זה אנחנו ביחד"

דרך ארוכה אהבה העולם נראה אחרת, כשאני פה ואת שם, וקשה לי קצת, כשאני רואה אותך גם כשאני נרדם. ואת יושבת לך, בוכה מעצב, לפעמים מצחוק, ויש רגעים שאת שוכחת אותי