|
87'
---------------------------------------------------------------------------
- Ink,
I think -
Said Alice.
--------------------------------------------------------------------------
חברה שלי
רשעה, וגם
שקרנייה. אבל אני
עגבת אותה.
כי היא תמיד צלחת.
--------------------------------------------------------------------------
אני רוצה בעיקר
להספיק לסיים את היום
לפני שמתחיל מחר
ולנשום
לפני שהאוויר נגמר
ולהלום
בהכרה
עד נקודת שבירה.
-----------------------------------------------------------------------
(תגי זיהוי: מל סטורם, בלאדי סיי, סטאטיק, טוויסטד.
כולם זו אני.)
--------------------------------------------------------------------------
My words, they go through menopause
And jump in front of trains
The ashtray fills with syllables
I barely even see these walls
|
The words
Devoid of meaning, essence, thought.
They're trickling down my neck,
And leaving me to rot.
|
They come to me with fears,
Reduced to flesh
And blood, and bone.
They come at night
Without a word
They always come alone.
|
קיים חדר סגור
על מנעול ובריח,
דר בו איש אלמוני
עם קבוע זניח.
|
לראות עולם
ולעצום
את העיניים
|
נניח,
שחומותייך מנקבות את הרקיע,
וקירותיי גם הם עומדים ללא בקיע,
רק אבנים וטיח.
|
להבה שכבתה -
ותעיד לבנה, לא תהיה
לי עוד אש זולתה,
והקרח נדר נפלאות.
|
סונטת רעשים.
תנועה הרמונית
של כל בת קול בין הכתלים
|
אלפי עיניים ננעצות בבשרי
כחרבות דקות.
אלפי עיניים-
זוגות, זוגות.
|
נורות פלורוסנט
מהבהבות קוד מורס שכיח
אל אחורי העפעפיים.
|
תנשמי את האויר
שאני נושפת
תנשמי אותי
|
|
|
בוקר טוב רחל,
הגיעו התוצאות
של הבדיקות שלך.
תשמעי, לכל אחד
יש את הצרות
הקטנות שלו.
אני, למשל, סובל
מציפורן
חודרנית. ידידי
אמנון נשוי
לאישה קשה
מנשוא, אחותי
בלונדינית
טבעית,
אבא'שלי ערומקו,
ולך יש סרטן.
ביג דיל.
שלא תקחי לי את
זה קשה עכשיו.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח
ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
