|
נולדתי ב84 ולפעמים זה נראה כול כך רחוק
כול כך מעומעם
ומדי פעם האור חוזר לעיניי ואני מתקדמת קדימה
ולפעמים בחשכה מוחלטת בוחרת להשאר במקום.
כמו כולנו, לא?!
הם נכנסו פנימה עם פנים חיוורות. התיישבתי על המיטה, הם הניחו
סביבי נרות... הרגשתי כאילו קפאתי לא יכולתי לזוז, כל החדר
נרות והם יושבים במעגל סביב המזרון שנמצא במרכז ואני מעליו.
|
החלטתי לפתוח דף חדש בחיים שלי,
דף נקי מדם
משנאה ופחדים
|
שוב זריחה שוב שקיעה ושוב אותה תהייה
לא אסור לא מותר הכול נגמר מיותר
|
רועד צורח הם לא שומעים
נוגע בהם והם לא מרגישים.
|
אתה יודע שזאת היא, החברה ה"נאמנה" שלך, אתה לא פותח היא נכנסת
בלי לשאול קופצת עליך ומדביקה לך נשיקה כזאת שלרגע אתה באמת
מאמין שהיא אוהבת אותך.
אז בוא נגיד שזה היה המצב אז מה היית עושה?
|
|
|
תשמע, זה היה
סלוגן נחמד, אבל
אתה יודע שממך
מצפים ליותר. |
|
