הוא החליט לא להתייאש והרים את ידו לכיווני... כשהיא הייתה על
הלחי שלי הרגשתי את האוכל של הבוקר עולה אט אט במעלה הגרון...
יכולתי לחוש את החיידקים רובצים עליי, מכסים את כולי.
צרחתי כל כך חזק אבל אף אחד לא שמע. אפילו לא הוא.
אני מתמוטטת, אני נרקבת מבפנים, הצלקות על גופי הולכות וגדלות
במספרן ונפשי כבר לא מסוגלת לסחוב את העול. אני רעבה, ואם לא
אקבל מנה של כאב בקרוב, אמות מרעב.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
