[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
לא סגורה על זה



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
עליתי לאוטובוס. אמא כבר מרשה לי לעלות לאוטובוס לבד. היא
אפילו קנתה לי כרטיסיה. את הכרטיסיה אני שמתי בארנק עם ציור של
סמיילי, שגם אותו אמא קנתה לי.

"למה את כל כך עצובה? תחייכי קצת", אמר לי המאבטח שפשפש בתיקי
בחיפוש אחרי חפצים חשודים. הרגשתי בשפתיי הנפולות וחייכתי.
טוב, זו בעצם הגזמה לומר שחייכתי - עטיתי על עצמי עוויה
אווילית בניסיון לחייך, מסוג הפרצופים שאני שמחה שאין מראה
מולי כשאני עוטה אותם.

אהבה נכזבת
ההתחלה הייתה כזו נפלאה, הוא ניגש אלי בביישנות שהתחלפה במעין
שחצנות ושאל "האם תואילי בטובך להעניק לי ריקוד?"
בדרך כלל אני מנפנפת בחורים כאלה בלי לחשוב פעמיים אבל הפעם זה
היה שונה. הוא לא נראה כמו ערס מזדמן או כמי שיבקש ממני
להתלוות אליו לשירותים המצחינים


לרשימת יצירות השירה החדשות
הומור
כשהגיעה ל18 וחשה בוגרת,
גוייסה לצבא בתפקיד נחשק לתפארת,
לא שזה משך אליה לוחמי סיירת...

בדידות
היא זזה לאן שהחיים דחפו אותה,
וכשלא דחפו אותה היא פשוט נשארה במקום

ייסורים
ועם כל הצער והמכאוב,
הרגשתי שאני לומדת לאהוב.

מלקטת בזיעת אפי פירורים
של תשומת לב

הקליפה מחייכת,
היא גם צוחקת.


לרשימת יצירות הניו מדיה החדשות
אנימציה

אנימציה
אהמ.. אסתר?




זו מין
פרובוקציה כזו
שאתה תמיד תראה
סלוגנים של
אחרים אבל לא את
שלך.

זה כמו שיש
דלתות שנותנות
לך להכנס ולצאת
אבל לעולם לא
נפתחות


תרומה לבמה





יוצר מס' 24951. בבמה מאז 14/8/03 9:40

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיטל שטיבל
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה