[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
את שיכורה עכשיו וטוב לך
כל הבדידות נעלמת
אופטימיות אופפת את המחשבות
ואת כל מה שצריך ואפשר

לנצור, לזכור ולשמור לנצח
על כל המתוק ממתוק
ועל כל המריר ממר

קצת אחרי פרויקט מספר שלוש
של גרעיני "מהפך" שהגיעו לקיבוץ
אולי צריך לסובב אחורה את הראש
ולברר האם הגרעין - היה כאן נחוץ

אתה ער?
לא, כי בדיוק בא לי
בדיוק רציתי לגלות שגם אתה חושב עליי
פתאום סתם רציתי הכי

רוצה לחיות במקום שהשקט נמצא בו גם בלי אהבה
שבו אני אוכל להחליט לעצמי ממה להיות מוטרדת ומה מציק

תחשוב על זוג חלוקי נחל
כאלו שעברו עליהם מים מאז ומעולם

אדים של יופי ועומק ותבונה
קשרים שנרקמים ופנינים של חוכמה

רציתי לספר לכם את האמת, ידידיי
מדוע לא לקיים בעיר הקודש את מצעד הגאווה
ולמה ממש, אבל ממש לא כדאי
לחשוף את הגייז למי שכבר יש לו תשובה

זה כשמישהו רוצה לדעת מה איתך. איפה את ומה שגרת יומך.
זה שלפני שאת נרדמת את יכולה לבהות בו ישן.
אבל פי אלף יותר כיף זה להתעורר ולגלות שמישהו בוהה בך

רוצה כל-כך לכתוב, להניח הכול לפני. לפני העולם
אבל אין מילה או תיאור כדי להעביר את האמת שלא העזתי לה
עכשיו, שאני מעזה, זה אפילו גרוע יותר
יש אמת אבל אין אמת
האמת איננה משגת.

זה יהיה עוד מפגש רגיל
פשוט כזה. מובן מאליו
הריח של שנינו יטריף את שנינו, כרגיל
ושנינו נחזיק את עצמינו מבפנים
לא לטרוף אחד את השני
לא להראות כלום


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זאת מין הרגשה מתמדת כזאת שמשחקים בך נון-סטופ. תמיד יהיה את
האחד ההוא שילחץ על הג'ויסטיק. זה ברור לך כמעט במיליון אחוז
שזה רק בראש שלך, אבל בראש שלך הוא משחק בך כמה שרק אפשר, וזה
מטריף אותך לגמרי.




על שלושה דברים
העולם עומד
על הכוסית שלפני
והסגריה
שאחרי...


תרומה לבמה





יוצר מס' 80262. בבמה מאז 30/1/08 14:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיטל שני
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה