[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
שלומי חשב לעצמו. הלא כולם מרגישים אותו הדבר הם פשוט לא
מדברים על זה.
כמו השיר "חלומות של אחרים" של עידן רייכל. "שנים הם מסתירים,
על מה את מדברת"
וזה לא משנה מאיזה חוג או עדה. גם בשנות השמונים. של שלום
אסייג. רואים שהמרוקאים הדחיקו לפעמים דברים שלא רצו ל


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
יש לי כאבים גדולים ממך
יש לי אהובים בוכים לא בגללך
זבל גועל, איכס
זה מה שאני אומר במבט ראשון

הרהור
רק מילים שהיוו לדחיפה
מסיוט שעשה לי בחילה
עד שבאתי לקצה הקרחון
חנקתי, תשבעי היום

הרהור
ולמה שאני אסלח, אם זה באמת נכון
שאת נשמתי במקום הראשון
כי מי תעשני מאושרת ולא את
עכשיו את גברת מגונדרת, ולי אכפת

עצב
על איש אחד, שרצה להיות טוב אלייך
ואת רצית להיות טובה אליו
רק לא שמת לב, שהוא תמיד נשאר מחכה
תמיד הוא מחכה לך

עצב
כל כך פוחדים מאנשים
גרמו לי לפחד מהם גם
כל כך אנחנו רגישים
אומרים לעצמנו שאנו בני אדם

ג'ננה
מנסה להפסיק להתעצבן
זה מה שלמדתי את עצמי כל השנים
מוזר שנפלתי רוטן, אני בעצמי

הרהור
לעולם אני לא אאמין שהפסקת לכתוב
ואת החידה הזאת באמת, רק את יכולה לפתור
והודעות נשלחות, בכל מיני מקומות
למי יגיעו וכיצד, ומה תכלית כל הבריות

הגות
בסך הכל רוצה להשלים אתך
את כל מה שעברת שלא הייתי כאן
אני באמת כל כך מצטער
רוצה לשמוע, להיות אתך יותר

הגות
והשקט הזה חרישי
אזרע בתוכי חורשתי
כשור למשא, אשקיע
הנה זה מגיע

כאב
רציתי לומר לך כמה יתרונות
שלא תלכי לרעות בשדות
אלא תבואי אל ביתי, אל ליבי
להזהות עם הכאב שלך בתוכי

הגות
אבל גם לכל אחד זה בבחינה אחרת לחלוטין
ואת, את את השקיעה הזאת מכירה
השקיעה שאת בחרת בא לבד,
ואני לא בחרתי, אני נבחרתי, לשקוע איתך.

באמת, שהאמת אינה איתי
נעדרה מפתחי ביתי
הדלת פתוחה
ואיננה

הומור
אולי, במצב רוח דווקא טוב
נוכל, לפתוח צוהר מקרוב
ואז, יהיה בי חשק לדבר
וגם נוכל סוף סוף להתחבר

אלוהים
למזלי כשאני נודר
אז אני לא צוחק
ומאמין בכח של אלוקים
להתגבר על כל דבר

הרהור
בסרט? קורה מה שאמור לקרות
בחיים? קורה מה שאמור לקרות
אז למה החיים זה לא כמו סרט למה?
למה החיים זה לא כמו סרט?

קצרצר
מאז שבלבלת הכל
גם אני בלבלתי הכל

הרהור
בחור טוב, שפעם הכרתי
יום אחד הוא התקשר ולא הרמתי
נבלה שכמותי כמו שנהייתי
הוא מזכיר לי כמה אני פתטי

הרהור
מצטער, אני לא יודע איך לדבר
כדי לעשות אותך מאושרת
יש אולי אחרים שיודעים

הרהור
חולם, הוזה, ממש כמו מחזה
לא יודע אנא אני פונה
וזה מצחיק שדווקא לו, כל זה קורה
חולם, הוזה, ממש כמו מחזה

אהבה
אני עייף, ויגע, ולא ירא אלוהים
וכמה זקוק אני לרחמים
לא עצמיים, לא של מסכנים
כאלו שמגיע להם חמלה, ואהבים

אהבה
האם שנחשוף נאהב עד הסוף
או שמא נבקר באיזשהו שלב
לזה קוראים אהבה
עליה אני מדבר עכשיו

אהבה
במיוחד את מי שיכול
לאהוב ככה.

כל מה שהייתי רוצה
זה חתיכת עוגה וכוס קפה
ולראות את החיוך שלך עוד פעם אחת
ואז אני יכול ללכת ולא אכפת

שאני חש כלפיה
אך לא הייתי מעלה
עדיין לא מאמין
עדיין הוזה

ג'ננה
והצליל יצא קבוע כמו פעם
ומאז פתאום חזר אלי הטעם
לגלות צליל חבוי, להוציא הכיסוי
בזמזום מתמשך

הרהור
פני מלאך היו לך
חשבתי שאכיר בך לעולם
עכשיו זה סתם מין געגוע
להרגיש שהיה בי מושלם

הרהור
היא לא נינוחה
אף על פי שניחוחה
משכר את הכל
מלא רצון ותחושה

הגות
ולשניהם הוא צועק חדלו נא
אני בכלל מבקש בכל לבי
מהגמד מחילה

הרהור
וליצן קטן מחייך
ועוד ידידה שכחה כבר איך
וחתולים רצים בחצר
כל זה לא משנה יותר

אהבה
כל כך מצחיק אותי
שוב אותו כאב
לכולם להרשות
לכולם להתאהב

עצב
היום עולה, ברק יורה
אני עייף מאמש

הרהור
ואני שואל, מה אני קוף
תגיד לי אחי, מה אני קוף?

בלדה
לפעמים מאז שהחזרת לי
אני יושב ואוכל את עצמי
היחיד שלא אוכל להפסיד
אך הקשר בינינו החליד

הגות
עוד מעט זה עניין של שעות
ותגיע שבת המלכה
והאור מעלי ממלא ומרגיע
ונוסע איתה למסע

תגיד לי איך זה מרגיש?
בלי כל המסכות
בלי חילוני דתי חרדי

כמיהה
אין לדעת כיצד, לתקן העצה
הזרועה ומכוסה, מן הכל.
אך אמנם היא רוצה, לתקן את הכל
לגלות המכוסה כביכול.

הרהור
לא יודע למה אני לא יכול לדבר
כמה שנים שלא היה לי משהו שנתתי לו הסבר
והוא פשוט הנהן בראשו, בחמלה, ורצון,
לתת לי גם להיות, אף על פי שהוא רוצה גם כמו החיות

חלום
כמו ילד קטן, אבל הוא לא מסוכן
הוא דווקא גבר רומנטי

אהבה
החתיך, וזה שהנמיך
החתיך, וזה שוויתר לו
החתיך, וזה שהאמין
החתיך, וזה שרצה יושר

אהבה
אני לא אמרתי לה כלום
היא רצתה לשמוע, לקום וללכת
אני לא בקשתי מאום
רק רצון, לראות אותי תמיד באור נכון

כאב
מלא שקרים
דברים אמתיים
שהפכו להם רעים

הגות
החיה ביופיו הפנימי
אחרי שהוא הבין שהוא אוהב באמת
הסליחה לך עכשיו ניתנה
הגעתי למומנט

אהבה
האמת לא באתי בגלל משהו
סתם משעמום וגעגוע לחברים ישנים
ממש לא מתאים היה לי
מה שקרה בסופו של דבר

הרהור
פתאום את במין סוג של תחיית המתים
או סוג של תחיית המפלצות
אני עצמי אוחז פלצות
אני מניח שכל העולם גם

עצב
בשאלי את רוב העולם
וגם תכונתי גם
יביעו שוודאי מה נקרא חיים לעשות
אם לא איבוד עשתונות בגבול הרצוי

הרהור
מעל במה כזאת אני לא שר
שיר אמתי, רק שיר שנגמר
ואמנם יש מקומות אחרים חדשים
בתוך הלב, לא ישנים

הגות
בוא נהיה שווים ושונים
בוא לא נרחיב עוד המיימדים
הנפערים, ביני לבינך

אהבה
למה למה למה למה את התאונה הזאת למה
כמו הייתי אתה שכתבתי, מרוב שאהבתי לשמוע קולך
כי אתה הדבר הכי יפה שבעולם
כי אתה הדבר הכי מכוער שקרה לי

אלוהים
התהפכתי לגמרי, ונכון לא הייתה לי סיבה לדאגה
אך כעת יתכן, אני לא מבין מה באמת מתכוון
אף אחד.

כאב
לא משנה מה הטריגר
בסוף זה חוזר אלייך איכשהו
את לא הכאב הכי גדול
את כמו תכונה יפה בלב

בלדה
בחיבור בקרון ברכבת הקלה
ישבו זוג משוגעים
מצחיקים עד בלי הגבלה
חיוך מאוזן לאוזן ורגש מקרינים

הרהור
באמת את שווה כל אנרגיה
אך אינם אצלי הגשרים
את באה עם האצבע
ובלי שום מילים

אהבה
ואני צוחק איתו, ואומר 15 שנה
והיא פתאום נזכרה להזכיר לי שאני אוהב

הרהור
לא מעצמי, מאנשי
כן, כן, אנשי
מה הפרוש אנשי?
א. זה דבר ראשון

הגות
אהבת חינם, אהבת אם
שבמשך שנים היא מוזגת
ואנוכי לוגם

יחסים
ואני לא חינכתי ככה את עצמי
וחברי גם מעולם לא רצה ככה בעצמו
אבל אני נשארתי לבד בשלי
והוא בשלו

הגות
הרוח נשבה בחיבור הקרוב
כמו תאומים סיאמיים, יודעים לאהוב
פשוט זה סתם קרה זה ההבדל
וסתם דברים קורים עכשיו, תקבל

הרהור
אני מרגיש כמו יו יו,
כן יו יו, שעולה ויורד
עשית לי מגרנה,
המוח שלי לא יכול כבר להכיל

ערפילי
שני עלים, יצמחו לארבעה
ונפלטתי מתוך הביצה
וחוזרת הרוח המתוקה כל כך
למלאות ראותי כי מוכרח אני

הגות
חלל שחור, חשוך, ונעלם
נשאר בנוף של הרכבת
איש בוכה, והכל נוסע לשם
ובחורה באייפון הכל מדמיינת

ג'ננה
גם אם אתה לא חנפן
צריך להיזהר לא להראות אחד
כי אז כל פעם שתדבר
תהפוך כזה יותר ויותר

הרהור
היום הולדת הזה הוא אחר
באמת משהו חדש מתחיל
ואם שואלים אותי מה אני אומר
וכי יש לי ברירה, את זאת להכיל

הרהור
יש דברים שאני רוצה לכתוב
ואני מניח
כי באמת לשני לא אכפת
ממני בכלל

כאב
ודאי שלא צפיתי שחבר אחרי 15 שנה
יתנהג כלפי כאילו שום דבר לא קרה
אך הוא הפתיע אותי לטובה
ומיד הוציא בירה קרה, וכמובן פייסל

מצב
צורות שונות ומשונות היו לו
להגיב עד עכשיו
לא חושב שמעולם היה משהו
שנמצא איפה שהוא, בכזה מצב

הרהור
היום אני יודע שיש כאלה
שבגלל שבקשתי פעם עזרה
עכשיו אני אמור ליישם כל דעה
שיוצאת להם מהסברא

הרהור
ונוסיף כמה כלים משוגעים
שמוסיפים לאווירה
חשבתי פעם על איזה ידידות שם
אך זה לא כל כך עניין של בחירה

נשפה ונשפה לכל עבר, מתי כבר יגיע אותו הגבר
והינשוף או שנתבלבל או שלא
שמע את הקריאות שלה בשבילו

הרהור
כשהייתי בעיר אחרת, וצפיתי שם כיצד
בדיוק מתרחש אותו הדבר
רק שוני אחד מיוחד

כאב
ככה גדלו אותך
ככה למדו אותך בשכונה
אבל אתה מבין כבר אחרת
אתה עוצם רק לדקה

אהבה
כאב הבוכים שלא בכו
אלא הביטו עלי בתמיהה כמו תמיד ידעו
האם אני בחרתי לאהוב
ובחרו לא לאהוב אותי

הרהור
לפרגן
את השני לתקן
מלאי פשיטות
הצמצום הוא טעות

הרהור
רק נפגע ממך
אז מה אני צריך את זה מה
לשמוע את קולך
הכל כך רחוק נשמע

הרהור
אך גם התו נטשו
מחסרון ידיעה ושפיטה לא נכונה
הוא אפילו לא נתן לו להתבטאות מילה
כל כך מאכזב, ממש מעילה

הגות
וזה יעבור, הכל עובר
וימצא שם חבר אחר
מלא אנשים, שירצו להועיל
חברים ישנים, חברים אמיתיים

הרהור
אך עשיתי זאת בכל זאת
כמו כל השירים שנהיו מחזות
באתי לכאן,
את עצמי לבזות.

קצרצר
כשבילי ג'ואל שר כנות

זכרונות
כשאעז לנבוח בצחוק
כשהייתי נובח פעם
אראה פרצופך המתוק
בתוך כל הזעם

הרהור
מחסום עורקים
לא זורם לי הדם
בוריד, לא חוקי
מה זה משנה גם

בלדה
לא יודע מה רוצה לומר
רק לשתוק לעצמי עם אפשר
לא סטיתי ימין או שמאל
רק מקשיב כמו במחול

כאב
בא לי לשיר לך שיר
אף על פי שעוד פעם
יעלה הכאב

אהבה
היום אני מחזיר לך, אני יושב ומהנהן בראשי
כי כל מה שאת אומרת נשמע כל כך הגיוני
אולי זה בגלל שאני מעריץ אותך?
מה זה חשוב.

הרהור
לא מצאתי התשובות
השמורות משכבר
לא הניבו בי רגש
עוד בלבול מפוזר

הרהור
יש דברים שאני לעולם לא אבין?
יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע?
אולי הייתי צריך לעשות מלואים?
אולי אני מאוהב לך תדע?

הרהור
אם מתוך הבטן שאול שוועתי
לשום מקום כלל לא הגעתי
ואם יש לי משהו להיאחז
שבמשך כמה שנים לא הייתי מבזבז

הרהור
לא נראה לי גם לא מסתבר
למה שתעשה כן, למה שתתנכר

הרהור
עכשיו, אני רק גבר בעולם
שמחפש אדם, שלא אכפת לו כבר
מכל העולם
שהיא מוכנה להיות רק אשה

הרהור
כמה צמא הייתי תמיד
לשמוע את דעתך עלי
אבל אתה רק הנהנת בראשך
ואמרת היי

הלל
כל אחד יש בו יושר
שלפעמים סותר הצלם
אע"פ שתשאל כל איש אפילו זר
ואפילו מי שלא יודע איפה בחר

כאב
יש רגעים שאני מתחנן
יש רגעים שאני מצחיק

ג'ננה
ואני, שאמרה לי היא, לא
לקחתי התפוח, נתתי לו לנוח
שמתי אותו בצד
לא יודע הכיצד

אהבה
לפעמים דופק לעצמי את החיים
סתם כי אין אהבה
ההורים שלי חושבים שנכות
זו הבעיה היחידה

הרהור
הם רוצים להבין מיד,
מסתם שורה, או סתם מילה
מי האדם שעומד למולם

אהבה
מי קבע שאמורים להיות מאוהבים עלי אדמות
מי קבע שבחורה זזה זה עושה אצלי שמות
מי קבע שהשחור שחור והלבן לבן
זה שאלות שכל הפילוסופים בטח שאלו עד כאן

אהבה
הימים נראים לרעתי
אך תמיד יש תקווה, או אהבה
שמסירה דאגה

מנסה להתחזק באלוקי
כל שניה בחיי
זה מנוס לי ומרגוע

געגוע
מביט הוא מהעין, ממקום אחר
פתאום חזר היום, וחשק מתגבר
כלוא היה הוא שמה, בתוך הגטאות
של אנשים עם מחשבות לא שפויות

הרהור
איך שבעיניים שלך
את משתקת את כל המילים
אפילו שאני יודע ואחרים יודעים
במבט חטוף, עטוף, ברק רצון להכנס

קצרצר
יש למטבע הזה שני צדדים
ואני רוצה שהוא ייפול על פלי

ביקורת
והכל כאילו באשמתי
לא, הכל באשמתך
אולי הכל באשמתנו
בכלל אין אשמים

הרהור
של הלב שלך, ממש בעדינות
יש שם מפלצת, מלאה לה בשטות
שאף אחד לא מקשיב
אף אחד לא מספיק אדיב

הרהור
אומרים הנון הוא מעל לכולם
שם הוא דר

הרהור
כל העולם מבריק
חדש,
מחניק היה כאן קודם
וחשש

מצב
נכון אני גרוע ברושם הראשון
לחוץ תמיד ממפגש חדש
היה לך תירוץ, אם היית נותן זמן
תבין שהתנצלות, מה שניסיתי עד כאן

הרהור
כל ההתנהגויות שלה כל כך מתאימות לה
כל כך הולמות אותה, כל כך ראויות לה
בטח היא חלום של כל אחד
ובטח שהיא תחזיק לו את היד

הרהור
כמה שהם מדברים שלא
הם שם כל הזמן
וחוץ מזה אם נוותר על הגדרה
לא תהיה שום הכרה

וחבר אמר לי לא להגיד ככה
לא להאמין בזה , אף פעם
ואני מנסה אך ישר מתחת
יוצאת ממני שנאה לעולם

קצרצר
כנראה באמת שזה נגמר
אפילו שזה עצוב
אבל זה לא משנה
משהו אהוב, עבר

הגות
השועל הקטן, והעצים שסביב
השמש חמה, כי זה לא האביב
אך הרוח נושקת על הלחיים
מזכירה לי שעדיין אני חי

אהבה
עוד מעט, עוד ממש טיפה
מתחיל אצלי, עולם חדש ישן
מלא ביצירה, מלא בשמחה
מלא באהבה, מזכיר אותו הזמן

הרהור
מאוד קשה לי להתמודד איתך
את חזקה, ומהממת
יותר ממה שחשבתי שתהפכי
מה את אומרת?

געגוע
זה טירוף כמה שאני מתגעגע לפעמים
ובוא נזכור שזה נכון, כמה חדשים
אבל ברגע שראיתי מילים של נטושים
ידעתי זהו התגעגעתי לעולמים

הרהור
עמוק, עמוק הים, היכן הוא סופו
ממש כמו יופייך, שעדיין אינו
וציפורי אביב, ישירו מסביב
כי אם לא את, אז בוא יבוא

הרהור
הכל עניין של עשיה
יש מי שזז, ומי שזמנו מבוזבז
יש מי שהיה לו, יש מי שעכשיו הוא בונה
מי שעושה, כל הזמן הוא רואה

הרהור
אך הם רוצים את השקר
את הפייס את הלוק
אין שום צורך באמת
ואל תסביר לי איך זה בדיוק

הגות
ואם הכרת משהי בכלל
זה כמו להתחיל איתה באמצע הרחוב
פעם להכיר משהו בצ'ט
זה היה כל כך טוב

הרהור
5 פעמים ביום להחמיא
אני לא מסוגל
אתה לא רציני?

הרהור
אבל החושך הזה הוא לא מתגבר
הוא פשוט בא והולך וחוזר
ומכל הדברים הנעימים שגרמת
הפכת להיות מה שאת

הרהור
הוא יצטרך להביע איפוק
שגורם לחוסר סיפוק
ומי שיכול להבחין בזה
רק הוא יוציא אותו מזה המחזה

הרהור
שנע ומרגיש אחרי שמשהו יוצא לי מהפה
מה זה גבר בכלל, מה זה אשה
לא אתחתן שוב עם דמיונות ופשרות
או עם נשים שלא מדברות

גורל
ואת כל מה שיש לי להגיד לעולם
בטעות פלטתי ואמרתי
לך גם

הרהור
משתפרים הימים
וחוזרים הלילות
שבהם צועדים צעדים
של שבירת הגבולות

זה משנה אותי לטובה שזה את
את שופטת אותי בשונה מכולם

בלדה
גם מקודם לא היה לי
רק ציצית להיאחז
במצוות אשר רכשתי
עם או מבלי להתכוון.

הרהור
והיד באה ולקחה את ימי נעורי
איזה דבר מוזר
לא חשבתי בחיי

מצב
אתמול עשיתי תאונה
ממש אמיתית במלוא מובן המילה
זה כמו להיות בפיגוע
ובמקרה שאתה אשם

הרהור
ובאמת היא לא הייתה זקוקה לכל הטכנולוגיה
גם היא לא צריכה ללמוד פסיכולוגיה
פשוט בשתי העיניים
היא חוצה, וטועמת מנה אפיים

ראפ
מרוב בלבול אני נוסע, כמו ג'יפ צעצוע עכשיו
משהו אחד כן שמחני בסיבוב קודם קודמו
שהג'יפ שלי עבר לשאול בשלומו
כמו דג שזורם, ואף אחד לא מנסה לשים לו פתיון

הרהור
אני אוהב לפעמים לכתוב
כמו בן 16, להרגיש שוב כמו טיפש עשרה
ואז אני קולט, שאני יותר שמח
טוב ילדים תמיד יותר שמחים, יא פיקח

אהבה
אבן גיר, ולוח קיר
מה אכתוב, מה פרותיי
האם לעודד, או שמא בודד
האם להביט, או שכל להפחית

כמו בסרטי מסע בזמן
שאם יהרג בעבר, ימחק מעתיד

הרהור
אל מבקרי המדינה
הסוכן החשאי חש בטוב
הוא פתח לעצמו חשיפה
הוא שוב נהיה ילד רחוב

הגות
אך אמותה הפעם
אם לא אקח את נפשי
והתקווה תהיה טעות
שלא אוכל להגשים

הרהור
ציפיתי מעצמי לההפך לעניו
כשאני מתאר את עצמי על גבי הכתב
אבל מהאגו שלי לא נפרדתי
אמנם הזמן והצער שעברתי, עשו בי שלהם

הרהור
תל אביבים, כמו שאני אוהב
ציניים, אבל הכל בגלל האמת
משהו לא טוב באוויר
ואנחנו עוד כאן, להצהיר

הגות
עיתים ללכת אחרי הלב
עיתים ללכת אחרי השכל
ויכול להיות שיש כללים
מתי כל אחד משחק את התפקיד המוביל

הרהור
טעם נשאר לי בפה
מקווה שיורד ומתרפה
ובצוואר ישתחררו השרירים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
רגע לא עשיתי כבר את כל זה?

אף פעם לא פון, לא רגישות, מלפפון
לא נתנה לשום רגש שלי ערך
רק אמרה בערך, והלכה לישון




"כל נייר הוא
ביסודו לבן.

אלה אם כן הוא
לא.."


תרומה לבמה





יוצר מס' 92906. בבמה מאז 28/12/16 18:06

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאירקה קיי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה