|
Midnight forces
forcing into town
the war is over
the battle is'nt done
|
והארץ הזאת, פתלתלה
כל פינה וסלע מספרים סיפורים
על זוגות נושנים,
אלו שהיו הורי הורינו
נלחמו על כל פיסת אדמה.
|
שתיקתי תתן לי ת'כוח
להכנס אלי חזרה
שתיקתי תתן לי ת'כוח
לשוב אל הנשמה
|
אחרוני המטוסים חוצים
את השמיים
בשריקה סוערת
אפילו הגלים לאורך החוף
נעתקה נשימתם...
|
"ריקים הם הימים של הסתיו
ימי נשירה ופורקן
ימים חומים- אפורים- ישנים,
ימים של מזמן."
|
לא אני שקעתי אז
בחול רטוב מגשם של אתמול
לא אני ספדתי אמש
את רוחם, כבדה כחול
|
הלילה לא יפרע אורח
את שנתי השלווה, השקטה
ירח ענוג עוד יספיק לחייך
ושקט, וליל מנוחה.
|
עם בוא החורף
נתכסה
בשמיכות חדשות
של גלים ואהבות
|
אוויר דחוס, מעוך, שטוף
עיניים דומעות
רסיסי שניות שמתפזרות ואינן
|
צעדייך האיטיים, המהירים
ואת הקובעת אם הזמן עובר או שותק
או נע באיטיות כמו סרט שעבר זמנו.
|
אלהים נושב לי רוח בשיער
שיער זה כוח בלתי ישוער
פורשת ידיים כמו כנפיים
ועומדת
|
|
|
איש אחד נכנס
למסעדה, אז
המלצר שואל
אותו: "סלח לי
אדוני, אני יכול
לעניין אותך
במרק שלנו?" אז
האיש ענה: "לא,
אני לא חושב."
ופוף נעלם.
(ביסלי נרדם
בשיעור
פילוסופיה?). |
|
