|
בחדר הייתה ריקנות. ועזובה. סקר את הקירות העירומים ובלב כבד
יצא לחצר האחורית.
על חוטי הכביסה נתלו עשרות גרבי ילדים מתבדרים ברוח כמו
דגלונים צבעוניים ביום חג.
|
עשרים ושבעת חיילי המילואים, שאיישו את הנחתת הרעועה, היו
בעמדות קרב.
ים סוף שורץ כרישים וידענו מה עלול לקרות כל רגע. כבר היינו
בתוך נמל עתקה והנחתת המשיכה אל עבר צי הספינות שעכשיו, אחרי
שמלאך המלחמה חלף על פניהן והותירן ללא נפש חיה אחת
|
אמא,
את עדיין משמרת את החיבוק
שחיבקת אותי בהיותי תינוק
ומידותי, זה מכבר, אינן
|
אני עקב אכילס.
לא, אכילס הוא מישהו אחר.
חץ מוות פוגע בי
כדי להורגו
דרכי.
|
את חולטת תה במטבח.
החורף יפרוץ אלינו פנימה
את יודעת
תהיה הפסקת חשמל
כלומר, חושך יפול עלינו בבת אחת.
|
כמה משפיל
ה'שפיל' הזה
בו איבר אחד
מיצג את כולי,
בא ויוצא בשמי.
|
איך מנציחים רגע כל כך יפה במילים?
|
בגיל חמישים וחמש המוזה אינה טסה על אופנוע ים,
אינה מנפצת גלי זיכרון, אינה עולה מתוך קצף
|
ילד מוצץ בדל יומו -
סגריה ניזרקה
מבעד לחלון מואר
של מסיבת
לילה
לא
לו
|
ואני, שהייתי עולמה, בעל כורחי
מפריד בינה לבין הים.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אם קצת רצון,
וקצת יכולת,
יכול גם צרצר
לפתוח מכולת. |
|
