[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מג מורפין
שולה שולה שבלולים בשלולית, כל שבלול ששולה שולה הוא שלה, שלה
כל שבלול ששולה שולה בשלולית שבה שולה שולה שבלולים.

 MadNight

אל היוצרים המוערכים על ידי מג מורפין

לרשימת יצירות השירה החדשות

איש לא ידיר שינה מעניך
איש לא יבוא לפשוט את עורך

ישנו דבר מה מענה ומענג במחשבה עליךְ
משהו מושך ומרחיק אותי מימךְ
דעי את מקומך! אני נוזפת בעצמי

אני אוהבת אנשים
שמשהו אצלהם אינו כשורה

אהבתי בחור מארץ רחוקה
היו לו עיניים גדולות וטובות
ולמראהו ליבי גאה

עילוי הגוף
מפח הנפש
מכריזים בגלוי שילטי הנאון

בואי נודה שלא קל
להישאר פיקחת
בעולם בו החומר מעצב בך

אחרי שנחלוף על פני שער גן עדן
אעביר אותך שבעה מדורי גיהינום
כך תוכל לחלוש על המוות

מי אני
אם לא -
הכול

ילדה של פרחים אדומים
יופי ענוג, ממכר
עשרות גברים כבר בחנו אותך במבטם

ידעתי גברים יוצאי דופן בחיי
שונים בתכליתם

נבצר ממני לשיר
נאסר עלי לרקוד
החיים לא זורמים בי עוד

נפשות עדינות שלי
עדינות ויפות
החיים מטלטלים אתכן
מבלי להתחשב

ציפור קטנה
ונואשה
נאחזת ברגל אחת דקיקה
בענף היבש

כל האיברים שלי עומדים לרשותך
איבר שלי-שלך, שלי-שלך
נהג בהם ברך או בעוצמה, כפי הצורך
האיברים שלי שלך הם למשמורת

תכף לא ישאר ממני כלום.

אין גבול למעוף האדם
המתמיד בנושאו את פניו לשמיים
אף אין תחתית לנסיקה

הנהר הגדול הזה
שוב נושא אותי
על פני מים רבים

תליתי בה את כל שאני
מתאווה להיות
רוקמת על עורה העדין
אותיות זהב

אני במקום ניצבת
והבית ריק
אין נפש חיה
מלבדי בכל החדרים

יודעת אני מה רב
כוחן של מילים

ומתחת לכל זה
שקט גדול
ופלאי

שבים אנו ונתלים
במה שחלף ועבר

ארוטי
מתחת לשמלה הפרחונית שלי
יש זין ורוד
זין שהתאמתי במיוחד לשמלה.
מתחת לחולצת הגולף ומכנסי החאקי

קראתי לך
כל ילדותי קראתי לך
כל כך הייתי זקוקה לך

זעקת הנפש הכמהה להתעורר
כואבת שנות אור של מרחק אין סופי
כמה? כמה נשמה נתת בי?
שמעתי משפט שאומר -

חוטים שקופים
נשלחים ממני
היישר אל עבר נשמותיכם

האם לא בכדי ראיתך
בבגדי חתן
אנוכי בבגדי כלה
מספידים יום חתונה

היום עובר על מי מנוחות
אפשר אפילו לקרוא לזה
שגרה

נדמה לי שהאנושיות שבה אליי
כואב לי ועצוב!
כבר שחכתי איך זה מרגיש.

הרהור
שוב הזרמים האלה
שלא מוכנים להסתפק ביש שישנו
מבקשים לפרוץ מהאין
ולמלא את הריק הגדול ואת אין הסופיות שלו

כשאני מסתובבת
הכי מהר שאני יכולה

כוכב רקיע
המאייש שמים יתומים
באורו הקלוש
מפיג את בדידות הלילה
ושולח קרניים
קטנות ובהירות
לבתים העגומים

חדור אימה ופחד
כמו אייל ללביאה
אשב ואמרר על
אזלת יד נחמה

ובתוך כל הריק הזה
הירח מהדהד בתוכי
שלא כמוני
גדול ושלם.

ניחנת ביכלות הזו
להעמיד אותי
לרשותך כל העת

כשרק הראש עובד
והגוף נרקב
והגוף נרקב

אני רוצה להירדם בזרועותיך בפעם האחרונה
להרגיש את החמימות הזו
שנוטפת ממך

אני יושבת איתך
יודעת שאתה מחפש אותי שם
במבטים הכהים

מפעם לפעם תוקף אותי
הצער על היותי

אהבה
על כל הטובה והרעה שעוד תבוא עלינו אטרים ואומר,
מה שבליבי אליך-
שריר וקיים.

אנו מגששים את דרכנו
זה לזו
כבר תקופה שאין לבטלה
אתה פושט את
מעיל קור הרוח

והיא לא אומרת לי את אשר על לבה
שוכבת, דוממת
מאבדת הכרה
לסירוגין ערה

עד הסוף
רק עד הסוף
נשאר עוד קצת
גם הוא יחלוף

מקפאת השלג הועברה לצלוחית חדשה -
הלב רוצה יותר מקום להיות.

ארספואטיקה
שום דבר גרנדיוזי לא יקרה
רק אומנות.

מצאתי שאין בעולמנו דבר ודאי, הקיום שלנו- רובו ככולו ארעי

גם הלילה לא עצמתי עין
המיטות שביקרתי בהם בילדותי
התאגדו לסיוט של ממש

יש עולמות עליונים
את יודעת
בוודאי כולנו יודעים

בהיותי קטנה היו ימים
בהם עמדו חדרי הבית
כמעט שוממים.

אוהבת אותך
אבל לא יכולה להישאר
עוד מעט אחזור
ונשתוק קצת.

קרבתך לי חסד
שי אהבתך

כשיעמוד לרשותי בית
לא ממושכן
אצבע את קירותיו
באדום ולבן.

ואני
מחצבת אבן
מבוצרת בעולמי
אוהבת, שרה ורוקדת
מבעד לחומה

עלי להיות קרובה יותר לסוף, למוות.
החיים כבר זורמים בכל;
במבט, במגע, בשקט המופתי

ראשית הקיץ, החום כבד ומעיק
המיינד יוצא משלוותו ואינו מוצא מנוחה
תחושות חדשות עולות
האם הן הזיה מדברית של אדם צמא?

It's the time of the demons to dance
I allow them to express through me
Oh lord know that I've sin

שינוי שאין לאומדו
מתחולל בתוכי

ראשי אומר שירה
ורוחי שרה
ומן ההרים והחדרים
הרוחות העזות והבתים החמים

אני שלך
שלך ככל שידרש
אתן לך כל שתעיז לבקש

היום נפרדתי
מעולם שלם
אני תמיד
מתחילה משהו

לדמיין כיצד אני
לובשת ופושטת צורה
לדמיין שאור גדול
משתקף מבבואתי במראה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הנשמה שלי עוברת התעללות בי.די.אסאמית




מה קרה כאן?
איפה הרוח
הציונית שלכם?



הציוני


תרומה לבמה





יוצר מס' 58693. בבמה מאז 11/4/06 19:36

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למג מורפין
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה