|
נולד בשנת 1984 בעיר הערסים,הפרוצות ויתר תחלואי
המין האנושי
חי במספר בתים ברחבי העיר והכיר את כווווולם
נהנה עם כלבו ס' ועושה חיים משוגעים
לפעמים החיים שלו הם ממש חרא אבל זה יעבור(עד
התיספורת הבאה)
כשהוא הגיע לכיתה גימל השתנו חייו מהקצה לקצה
הוא פגש את ליקול פס, מי שעתידה להיות מושא
הערצתו,תשוקותיו, וחלומותיו אך ליבו נשבר כאשר עזבה
אותו לפני שנתיים ומאז אינו מוצא את עצמו ומרגיש
כאילו הוא מצוי בחלל ריק וחייו חסרי ערך ומטרה
מילות השיר מבטאות את תחושותיו בצורה הנוגעת ללב
ביותר
"אני רוצה לגעת שוב באושר,אני רוצה אך אני לא יכול"
מאז שעזבה התדרדר לעולם הפשע והחל לסחור בחומרי נפץ
וחלקי אופניים יחד עם הזאטוטים עולי חבר המדינות
שלומדים בבית ספר שליד
הם מעריצים אותו,וחלקם רואים בו דמות אב ומודל
לחיקוי
הוא הסנדק של שכונת אברמוביץ' ואין ממרים את פיו
אדם ממורמר שמבט אחד בעיניו מספיק להבין שאין זה איש
שכדאי להתעסק איתו
מאז שעזבה ליקול היו לו כמה קטעים עם בנות המין
היפה,אך ללא הצלחה
אחת מהן,בתו של רופא שיניים מצליח, נשבעה לנקום בו
וככל הנראה תשנא אותו עד יומה האחרון. בפעם האחרונה
שנפגשו זרקה עליו ורד
ידוע בשיערו הגולש והשופע, שלאחרונה נצבע בגוון
חום-זית
זהו סיפורו של האיש, האגדה, המיתוס ובעיקר הפנטזיה
של עשרות ילדים קטנים שמחפשים מישהו שיתקן להם את
הפנצ'ר
כאשר אני רואה את פרצופך
דבר אחד עולה בראשי
אני עוצם עיניי וחולם...
|
ואני עדיין מחכה לך
איך שפגעת בי,
איך שעזבת אותי
מה עשית לי אישה??
חיי נהרסו
תראי אותי היום...
|
צחנה עולה מהמקלט
הייתכן שלסנופי שוב נפלט?
|
אני מצטער
זה לא אני
זה הוא
|
הכאב
הפחד
הכעס
למה?למה??!!
|
|
|
אני פוחד שאמות
בפיגוע.
ערד עזמוביץ
בעוד אחד
מהתירוצים שלו
ללמה הוא לא
יוצא מהבית. |
|
