[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מציאות נפרדת

אל היצירות בבמה האהובות על מציאות נפרדתאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מציאות נפרדתאל היוצרים המעריכים את מציאות נפרדת
בראשית ברא האלוהים
את השמים שבעצם אינם
ואת האדמה שרוצה בם לגעת
בראשית ברא האלוהים חוטים מתוחים בינהם
בין השמים שבעצם אינם
ובין האדמה המשועת.
ואת האדם הוא יצר
שהאיש הוא תפילה והוא חוט נוגע-
במה שאיננו
במגע של רוך ודקות
(רבקה מרים)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"הילדה הכי יפה בגן יש לה עיניים הכי יפות בגן..."
דמעה מתגלגלת לה במורד הפרצוף,טועמת את הטעם המלוח של הדמעות
המוכר לי כל כך.

תמיד הגפרור האחרון משאיר אותך במתח

לפעמים יש הרגשה של מחנק כזה, כשיש כל כך הרבה דברים בראש, כל
כך הרבה שירים וסיפורים, מחשבות שמבקשות להתגלות על הדף,
ציורים שהייתי רוצה לצייר, כל כך הרבה דברים...אז עוזבים את
הכל.

אם הייתי יכול לעצום עיניים ולחלום על המקום שהכי הייתי רוצה
להמצא בו עכשיו, זה היה המקום הזה , על האדמה הזאת, עם השקט
הזה, השמיים האלו והירח הזה בדיוק, רק אני , והמדבר, עושים
שיחת נפש.

מוסיקה, רעש, חולות אין סופיים
גלים מתנפצים, אש, אש ,מדורה...
מענטזת לקולות התופים... יותר מהר, יותר מהר...

אני מסתכלת עליה וחושבת על הבועות שעפות לי בחלל הבטן
ומתנפצות.
מן דיגדוג קטן כזה, שבמקום לגרום לי לצחוק - גורם לי להיות
עצובה.

אתה מנגן פה בגיטרה לידי, אני מחייכת ומקשיבה למנגינה שאתה
יוצר.
אני מסתכלת על החדר שחלמתי כל כך להמצא בו, ועליך, מדהים
שאתה פה במרחק נגיעה ממש.

אם אלוהים היה רוצה להעניש את בני האדם, הוא היה מגשים את כל
חלומותיהם.

אני שונאת את העובדה שאני לא מסוגלת לעצור את הסקרנות הגדולה
שלי בידיעה שאם אני לא אקרא את זה וזהו, זה ירדוף אותי אחר כך
בלי סוף.

אתה מכיר את ההרגלים הקטנים האלה? הרגלים שקשה להפסיק?
אמונות טפלות למשל?.
אני לא מאמינה בזה, אבל כל יום אני ממציאה לי אמונות משלי.

קשה לי לכתוב, כי הכתיבה שלי מתחברת אל העצב ולא בא לי להיכנס
לחדרים האפלים הללו.
לא בא לי לחפש את העצב שאפילו שאני יודעת שהוא תמיד נמצא שם,
הוא הפך להיות חלק שולי בחיים שלי מרגע שפגשתי אותך.

תפסיקי לבכות ילדה, כי אולי לא תדעי מתי להפסיק.

הים כל כך קרוב. בדיוק מעבר לחלון האוטובוס שאני יושבת בו
עכשיו בדרכי להצגה יחד עם המגמה.
הוא כל כך קרוב אבל עדיין כל כך רחוק.

"עופר, מה קרה? "
"לא יודע, יש לי שיר בראש".

לבד, בחושך, כשאין שום דבר מסביב מלבד עצים, מחשבות שמרחפות
להן אל על ואותן כנפיים שייחלתי להן כל כך.

"שיהיה לך לילה מהנה רצוף קסמים ומכשפות"
היא לוחשת לו באוזן...

מוסיקה, ציור, תמיד מרגיע תראש
לא אוהבת לשתות יין, אבל אתה יודע מה תביא קצת תירוש

יורדת למטבח ופותחת את המקרר. בודקת אם נשאר משהו...יש,אני לא
מאמינה נשאר המילקי האחרון!
יניב נכנס, ממלמל בוקר טוב, דוחף את הפרצוף שלו למקרר ולוקח את
המילקי, לוקח כפית והולך לסלון...אני נשארת במטבח עם פה ששכחתי
שהגיע הזמן לסגור...לא יאמן! המילקי האחרון והו

נשכבת על הדשא עם הפנים למעלה, לשמיים.
ים של כוכבים ואת הירח אני לא מוצאת... כבר כמה ימים שלא
חיפשתי את הירח.
נטע צוחקת עלי שאני מעופפת, באמת שקשה לי להתחבר למה שקורה
סביבי.

אמא אומרת לו שלא יגיד בקול רם, כי המשאלה לא תתגשם

"בתוך מבוך החיים, בין חלומות ותקוות
מתמודדת עם הקשיים בלי המון טענות
כך הופעת לך פתאום בלי להודיע מראש
ואמרת לי שהגיע הזמן שאחפוף קצת תראש!"

מקודם הוא נראה יותר מושך, עכשיו הוא הפך למשחק

"אני צריך את הזמן שלי" הוא אמר, והתפזרתי אני לאלפי חתיכות,
נשארת עם חיוך מרוח על הפנים.

היכולת להסתכל על דברים שהם כל כך כבר חלק מאיתנו ולהבין עד
כמה הם בעצם יפים.

שירה
איך מילים יוכלו לתאר את מה שחולף לי בראש בראותי אותך, את מה
שעובר לי בלבי.
כשאת יושבת תמיד בקצה הספה, משחקת בשיערך, נושכת שפתייך ומביטה
בי במבט השובה הזה שלך
עם העיניים הכי יפות.

בלילה כהשמש יורדת ונושקת לקרקע, הירח מציץ מפינה חבויה, ואחרי
שביל של כוכבים שלא יהיה לבד...

ילדה יפה, שלא יודעת שהיא יפה, מתיישבת לבדה מול הים, בחושך,
כשרק רחש הגלים נשמע לו באויר.

אני מסתובבת בין כולם ומחפשת אותך בעיניים... יודעת שאין סיכוי
שתהיה פה עכשיו אבל עדיין לא מוותרת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
פשוט לשכב על האדמה עם הפנים למעלה
תראו איך השמיים משנים את גוונם
איך העננים זזים עם הרוח
והרוח סוחפת אותי איתם

הן תמיד שם, הדמעות סתם

יבוא היום ואתה תלך ממני בדיוק כמו שבאת
אתה תיקח את חפציך שבקרוב תבין שאין לך כל צורך בהם
אתה תארוז את התיק שיהיה ביתך
ואתה תלך ממני

אני? אני ילדה של קיץ.

כוכב קטן תלוי בשמים
כוחות אחרונים לפני שיפול
וילד קטן שמחזיק ת'ירח
שמאיים כבר לנבול.

קצה של מכחול מרפרף לו מעל דף חלק.
קצה של דימיון עולה בראשה העדין למגע
בשפתייה המלאות, אותן שפתיים שחשקתי בהן כל כך
אהבתי אותה ככה
מציירת באויר

אני כזאת, אני מודה
אני מושכת אני יפיפיה
יש בי את הכוח, יש לי את הגישה
וכל אחד שארצה אותו אשיג בלי בעיה

והיום כשנפגשנו עם אותם חיבוקים ואותם נשיקות חשתי מן חמימות
כזאת בבטן שמטפסת לכל גופי
, שהזכירה לי את הפעמים הראשונות שהיינו ביחד,
אבל הפעם היא הייתה קצת שונה.

שלל צבעים

הן רוקדות להן במורד הפרצוף, ריקוד מיוחד במינו, ריקוד הדמעות.

בלילות עצובים של בדידות חסרת מעצורים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זה כבר כאן. זה נחת עלי פתאום בבום.

הרגע הכי כואב זה לכעוס על עצמך בידיעה שאתה לא יכול לשלוט
בזה.

לפעמים נדמה לי שאני יכולה פשוט לשגע את עצמי מרוב מחשבות.
והיום בבוקר כששכבתי במיטה, עדיין מעכלת את זה שעכשיו בוקר
וצריך לקום לביה"ס, פתאום נזכרתי.

"למה כל פעם שטוב לי, תמיד יש הרגשה שמשהו רע הולך לקרות?למה
תחושה של כיף תמיד מסתיימת בעוד רגע של שעמום?
ולמה תמיד אחרי מתוק מתחשק משהו מלוח?"

התמסרתי כולי לאהבה שאני המצאתי
ילד שהפך לחייל ואז הפך לזר מולי
מסתכלת לו בתוך העיניים כדי לגרום לו לגמגם
והוא מצפה שאבכה ואני מחייכת




אל הארכיון האישי (25 יצירות מאורכבות)
שאט דה פאק אפ
ותעמדו יפה
בתור!



(נוי-נוי מרעננת
לאוכלוסיה לחוצה
את מסכות האב"כ)


תרומה לבמה





יוצר מס' 2076. בבמה מאז 15/3/01 8:40

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למציאות נפרדת
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה