|
עף עם המנגינה,
אורח לשעה קלה
בממלכת שפעיות מדומה.
|
אני רוקדת, אמרת,
אני בובה עם חוטים,
מחייכת חיוך שיודע לבכות.
|
כשהלב בוכה את עוברת לזמן אחר,
למימד מושהה של דמדומים.
|
אבל, את כן יודעת
שאת מוכרחה להרפות,
כדי לתת לנשמתו
מקום וערך.
|
רק ליד ים, חף מאדם,
היכן שהעולם נמחל,
|
ממשיכה לרקוד רק בשטח מסומן.
לא מרחיבה,
לא נושמת יותר מדי.
נשמרת מאלה שיכולים לגווע.
|
ונגזר עוד משחר להשקיט רעבוני
נדרכת לבנות איתן מבצרי,
שלא יפרצו רוחותי כנגדך
|
ביקשת לתת לי את שמך
עטויה בשמלת זרדים.
|
והפעם
סגרתי את לבי
ובניתי חומה.
רוקדת עד תום לקול התופים,
מסתחררת וקושרת עצמי
במחול מטורף
|
ובעת שנאמר, נביט וניגע
נזכור שצווה לנו כל כך מעט,
נזכור ונאהב
|
שומרת את החיים
שלא יבואו במגע
עם הכאב.
|
הנשימי דמך בחמצן חומל,
כך תוכלי לשאת
עבותות נדרך.
|
הוא לא הבין את השיר,
אהב מבלי לגעת בלב.
|
אם תוכל לקדש את המילים
בדרך אלי,
אוכל לשמוע ולהקשיב
מבלי להתווכח.
|
אתר במחשב מכין פגישה מחודשת,
תפר בין הזמנים
שולח יד ודולה זיכרונות
מבין הנפטלין.
|
|
|
איזה חוצפן הארז
טל הזה!
כל יומיים משנה
את החוקים
בכספת!
למה לא!
שבוע הבא הם
שואלים שאלות
שמתחילות בג'
וכל מתמודד חייב
לעמוד על רגל
אחת ולהקפיץ
ביצה על הראש
בזמן שהבמה
מסתובבת!
חוצפה!
כאילו שהתוכנית
של אבא שלו!
(האמת היא
שהתוכנית
שלו...
אז נראה לי
שמותר לו...
הא!
מזכיר קצת את
בועז והבמה
שלו?
לא?!)
עו"ד שמעון
מזרחי, בסלוגן
שהוא לא ביקורת
אלה סאטירה. |
|
