| 
    
    
	
      
 
אין לא יכול- יש לא רוצה! 
 
 
 
 
 כבר כמעט חודשיים- 
עברו מאז עמדנו כאן 
מאופקים, עצובים 
רוצים להחזיר את הזמן 
 
איך פתאום הלכת סבא?  
 |  
 במקום אחד שהוא רחוק מכאן 
גר איש לא גדול אך עם לב לא קטן  
 |  
 אלוהי שבשמיים, רציתי לשאול- 
למה יש בעולם שנאה? 
ולמה יש מלחמות? 
למה יש שפיכות דמים? 
ולמה יש אמהות שכולות?  
 |  
 כשאתה עומד במקום, כל היום, לבד 
אתה  מבין איך זה להיות האחד שבצד...  
 |  
 הוא נכנס לתוך הקן 
וראה שני אפרוחים 
וציפור אחת יפה 
הוא חשב: "הם אבודים"  
 |  
 אתה יודע, לפעמים, פשוט בא לי להעלם....  
 |  
 אתה לי חידה 
שלפתור לא אדע 
אך כעת אין זה חשוב 
כשהלב כל כך עצוב  
 |  
 כולם אומרים  
שאתה כל כך נאמן 
הם לא יודעים 
שאתה סתם עוד חרמן  
 |  
 עדיין חושבת ועדיין אוהבת 
ימים ולילות עליך חולמת 
דמעות שזלגו לי מילאו את הים 
ואני לא אפסיק לאהוב לעולם 
 
את כל הדמעות שהיו כבר ניגבתי  
 |  
 וירא אלוהים כי בודד הוא בשמיים, 
ויאמר אלוהים: "אקח לי מלאך".  
 |  
 כשהבוקר עולה 
אני רואה אותך 
השמש זורחת 
וכך גם חיי איתך 
 
כשהבוקר עולה 
ונגמר עוד חלום עליך  
 |  
 כשהלב נשבר 
אתה כבר לא מחייך 
אתה כבר לא צוחק 
אתה כבר לא מאושר  
 |  
 פופ שלי, עברו יותר משנתיים ואני עדיין חולמת... 
אני אתן את הכל בשבילך, אני מבטיחה 
אז מתי כבר תבין, שאיתי זה מקומך?  
 |  
 נסחפת בתוך מערבולת בים, 
והלב הדואב שוקע אי שם...  
 |  
 והחיים הם מלאי ניגודים 
לא תדע אם טוב לי או רע  
 |  
 סבא, התגלמות הטוהר בעולם של טמאים 
סבא, טוב לב של צדיק בעולם של רשעים 
סבא, אחד ויחיד מסוגו בעולם 
סבא, מלאך שנשלח לעזור לכולם  
 |  
 ואולי יבוא יום שתגיד לי "מצטער, 
אני יודע שטעיתי- 
אני רוצה אותך יותר"  
 |  
 לא רציתי לחשוב ששוב לא תחזור 
רק המשכתי ללטף את שיערך הצחור  
 |  
 
 עדיין חושבת ועדיין אוהבת,  
ימים ולילות עליך חולמת 
דמעות שזלגו לי מילאו את הים ואני לא אפסיק לאהוב לעולם  
 |  
 כשהייתי חולה- לא משת ממיטתי 
כשהייתי עצובה- בסיפוריך שימחת אותי 
כשהייתי עייפה- לא נתת לי לקום 
ואף שהיית חלש- דאגת שלא יחסר לי כלום 
סבא מלאך...  
 |  
 
 
 
 אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות) 
 
 |    
   
        
          | 
                
 סתם נדמה לי, או 
שיוצרים חדשים 
התחילו לבחור 
לעצמם שמות 
דומים לשמות של 
גדולי הבמה 
בכוונה? 
 
 
 
 
 
צרצר.  | 
         
       
  
 
 
	  
      
  
 
 
  |