|
יליד 1985.
עיוור צבעים,אוהב פקאן סיני וכבר לא מפחד מתמרים.
מומלץ למיין לפי זמן הופעה.
"אם אדם תופס אדם קרב בשדה השיפון"
The end of the something i did not want to end,
Begining of hard times to come.
But something that was not meant to be is done,
And this is the start of what was.
"רותם, אתה יודע מה אני מגלה פתאום-
שאני לא יודעת כלום עלייך באמת שאתה לובש כ"כ הרבה מסיכות
שאני כבר לא יודעת מי אתה באמת"
"איזה שטויות את מדברת? (יו היא כ"כ צודקת...)"
|
אני לא חושב שאני זוכר איך הכל התחיל והאמת היא שאני לא כל כך
בטוח שהכל נגמר ועכשיו שאני כותב את הדברים אני תוהה האם זה
משנה בכלל.
|
אתמול קראו לי משורר.
הסמקתי.
"אני כותב שירים"אמרתי להם.הם אמרו שזה אותו הדבר.
אני לא חושב ככה, אבל שיהיה...
|
שמש (פתאום אני אוהב אותה).
לידי יושב יוסי, הוא בחור בסדר הייתי אוהב אותו יותר אם הוא לא
היה מזיע מהפטמות - זה קצת מגעיל אותי.
|
עמוק בפנים גילי היה שונה,הוא היה מדבר איתי על דברים שעד היום
אני לא לגמרי מבין אותם;
על איך שאחרי שנמות- נתעורר בגוף אחר,על איך שהעטיפה של
הוופלות מסרטנות ואפילו הוא אמר לי פעםשהוא היה רוצה להיות אחד
מהילדים האלה שיצחק רבין ביקר אצלם בגן
|
ששש...
אני קורא סיפור עכשיו על ילד שהוא בעצם פרח שהוא בעצם ילד
הילד הראשוני יודע על הילד השלישי
אבל הפרח לא יודע על שניהם
|
כשחזרתי הביתה אבא שלי עבד בגינה ואמא שלי ישנה על הספה
בסלון,
לפעמים נדמה לי שאם אמא שלי הייתה גינה אבא שלי היה אוהב אותה
יותר.
|
בימים קרים ממש אני יכול לראות חוקים בלתי נראים והיא הייתה
היחידה שהבינה את זה. היא ממש סגדה לי לפעמים.
בגלל זה עכשיו שאני חושב על זה אולי בגלל זה נשארתי איתה.
בגלל שהיא נתנה לי להרגיש מיוחד. שונה.
|
ואת לא אמרת לי מה יש בך.
זונה.
זונה בת זונה.
|
הוא היה מהאנשים האלה שכשהיינו נכנסים ארבעה באוטו
גם אם האמא של הנהג תבוא איתנו היה ברור שהוא ישב מקדימה
והוא אהב את תחושת העליונות הזאת...
|
פתאום היא הייתה מאוד דומה לאולגה, בחורה שהייתה איתי ביסודי,
שבין שיעור לשיעור היינו הולכים לשירותים והייתי נוגע לה
בציצי.
|
שחבר של יוני,מנחם, צעק על אבא ואמר שיוני היה ילד מאוד מאושר
ושהוא יודע שהוא עשה לו משהו
אבא הרג גם אותו...
|
מה שהכי אהבתי אצלה
היה את זה שכשהיא באה אלי ואכלנו שניצלים
אז היא הייתה אוכלת רק את הקצוות.
|
היא אמרה לי לילה טוב ונתנה לי נשיקה בשפתיים
ניסיתי להכניס לשון אבל לא נלחמתי איתה, הרגשתי שהיא לא במצב
רוח
|
"מאהבה כמו שהייתה לנו מתים"
אני כבר מתתי מזמן.
|
אני צריך מעכשיו לשקול דברים שאני כותב.
כי אני כותב וכותב
ובסוף אני עוד עלול לפגוע בעצמי
|
הכנות שלי לפעמים חוזרת כשקר
|
בפעם הראשונה שנישקתי אותך
(על יד פולה ודוד בן גוריון)
הרגשתי כאילו אני מניח את השפתיים שלי על חלוק נחל.
|
זה כמו שאני בעצם סוס יאור
אבל כל הילדים לא כל כך אוהבים את העניין
אז אני אומר שאני סוס פוני.
|
הרבה זמן לא היה לי כל כך מעט כוח.
|
הוא חזק אבל לא כ"כ חזק.
הוא צריך להיות חזק בשביל כל כך הרבה אנשים ואני פוחד שהוא
ישכח את עצמו בדרך
|
תקשיבי,
אני אביא לך חיים אחרים.
אני אכתוב לך שירי אהבה ולא אשקר לך לעולם.
תהיה לך את הזכות להכיר את העולם הפנימי שלי.
כדאי לך.
|
זה כאילו את כולך תפורה מרגעים שמחים.
רגעים שמחים שלי.
את גנבת לי אותם ותפרת לעצמך פונצ'ו.
(בת-זונה !)
|
אני לרוב משותק.
גם כששיפצרתי את אביה לכותפת לא חשבתי הרבה מה אני עושה.
אני לא חושב בדרך כלל. אני פשוט עושה.
לפחות ככה זה היה פעם.
היום זה אחרת.
|
רק אתמול ריצפת אותי בשיש ואני מרגיש כל-כך נקי.
|
אני מקצוען.
אני כבר יודע איך זה ששוברים לך את הלב.
|
את בחורה שאפתנית,
אבל אני לא יכול לקבל לקוחות כרגע.
|
שנשקר ונגיד שהיה לא טוב.
שנסבול.
שנשנא.
הכל בשביל שנבין עד כמה אהבנו
אני רוצה שזה יפסיק להיות מושלם
|
"את בוטחת בי?"
את יסמין
ואני אלאדין
ובואי נשאיר את זה ככה
הכי כיף ככה.
|
אני ואת יושבים על ספסל
בגינה הציבורית שלך ומזיעים פטל.
אני שותה דיאט ספרייט
ואת לא מפסיקה לדמם.
|
אני ואת נפרדים
והקרעים שבינינו ישמשו טלאי לבאות.
|
בדרך חזרה הביתה אני לא מדבר.
הכל עובר מהר, מהר מדי.
ועוד מעט נגיע.
|
פתאום יש לך נפח.את כבר לא בחלום.
את פה לידי. בגולף של אלון.
אני שומע רעשנים ברקע, ורואה תהלוכה במראה האחורית.
|
אולי היום תנצח! כי אתה גיבור! אתה רובאי 07 !
|
גיבורים.
שלא נדע כמה חסרים היינו.
אם אחד אבד,כולם אבדו
|
אנחנו בים.
ויש גל אחת על החוף (לפחות ככה נראה לי).
גל אחת, והיא איתי.
כמה כיף.
|
תחת ים אוהב אני גועש
מנסה לתפוס גל אחד שיישאר.
|
חשוב שתדעי שהזמן הוא שקבע אותי.
קבע שעליי לתת לך ללכת.
ולא רציתי,
שתדעי שלא רציתי.
|
החל ממחר
אני אנסה לגשר על פערי ת"א
להתעלות מעל עצלנות ולנסוע לבקר חברים.
|
במקום להסתכל עליה אני מסתכל על כל הפרצופים שיוצאים מהמצעים
שלי ולא נותנים לי לישון.
אני לא חושב שהיא אוהבת את זה.
|
כמה אפור יש במקום הזה.
אפור, עם מלא כתמים צבעוניים.
הם דינמיים.
אני לא.
פתאום את מדברת.
|
שנת ההוצאה שלי היא 1985
ויש לי הרגשה ששום מהדורה מחודשת לא יצאה מאז וגם לא תצא בזמן
הקרוב.
|
בכל
מצב
שתימצא
בו,
לא
תחסרנה
לך
מילים
|
אתמול בכיתי סולת.
בבוקר אמא לקחה את הדמעות שלי והמירה אותם לקוסקוס.
בארוחת ערב יצא שהמשפחה שלי אכלה
גרגיר אחרי גרגיר של הכאב שלי מבלי לדעת אפילו.
|
בזמנים של דרישות שלום אני שוכח לדרוש את שלומך
ושוכח אותך בכלל.
|
אני חושב שנמאס לי להיות לבד
|
בדיוק כמו שפוצעים ביצת עין;
לא משנה בכמה לחם תשתמש אין מזה דרך חזרה.
|
בזמן שהייתי אוכל,
הייתי מייצר המון פירורים
ואבא שלי תמיד היה אומר
שאני צריך לידי יונה שתאסוף אותם.
|
ואז זה שוב מתחיל.
פוף
וחיוך אחד, מחזיר אותי ארבע שנים אחורה
|
היו זמנים שאת נתת לי לעשות בך כרצוני.
ואני מיינתי את הרגשות שלך כמו שסבתא אסתר לימדה אותי למיין
אורז
|
המילים האלה עושות לי משו
אחרת לא הייתי כותב אותם.
|
אני חי מכיפור לכיפור.
בתוך כיכר גדולה קוטף אנשים שהכרתי כמו עשבים שוטים.
|
את קרה אליי כמו אבני הכותל
ואין לי אמונה בך
|
אם אנחנו כבר בים,
בואי נבנה ארמון מחול.
מערכת יחסים של ידיים,
חספוס של חול על עור חלב.
|
--הלכתי אתמול אחרי דפיקות הלב שלה
והם,
מסתבר,
הלכו אחרי מישהו אחר--
|
לפחות שתחכה עד שאני אמצא תוכנית אחרת;
הופה !
תוכנית ב'
שהיא למעשה כמו תוכנית א':
|
אני לא בוכה
זו הקולה הזאת
את יודעת איך זה
מה שקולה חמה יכולה לעשות לאנשים...
|
אני לא זוכר מתי הורדתי עוגן.
אבל ללא ספק הרמתי אותו מתישהו בין אוקטבר לפברואר של 2003.
|
עם שחר
אני נרגע ונותן לג'ף באקלי לספר לי מה כואב לו.
אני מלטף אותה והיא נאנחת ומשתיקה אפילו את ג'ף
|
ראיתי את אסף ליברמן מס' 7 מתרומם באוויר לקצת ואז חוזר לקרקע
טעיתי
|
החיפושיות שלי נשענות של קיר בחדר שתמיד יהיה חדש.
ממש מתחתי ומתחת למאיה.
החדר הזה שפעם היה שם דבר לאהבות גדולות הוא עכשיו רמפה לאהבות
כושלות.
|
בחלוף השעה הבא אני יזכר בשנה הבאה.
אני אזכר כי כבר הייתי שם.
המשאלות שלי מילאו את תפקיד המתווך
|
נסעתי אתמול בין קוביות ישנות
לא כל כך ישנות
אבל מספיק ישנות בשביל לזכור שכבר שכחתי אותם.
|
"בהיותך עוזרת לילדים נזקקים,איך את מרגישה בתור בן-אדם?"
"חרא"
"הבנתי..."
|
שירשם בפרוטוקול שאני הקפטן של הספינה הזאת.
יש מעין חוקיות במילון עבריאנגלי-אנגליעברי.
ואני עליתי עליה. אבל זה לא קשור.
|
פעם פיזרתי על עצמי מלח,
שאני אהיה קצת יותר מעניין.
|
אני כבר עייפתי מלרגל אחר דפיקות לבך.
אני מעדיף לדרוך במקום ולראות אותך מתרחקת אט אט
כשצמתך מתדפקת על גבך.
|
כולך משובצת
ומסביבך 7 אוקיינוסים.
|
יום חדש
ואין יותר שקט בשדות
|
שב בחור...
קח, תאכל איזו ארנבת.
|
אני צד מילים,
אני פליט של עצמי
ואני עוד הרבה דברים.
אבל אני לא,
אני לא לויתן.
|
אתה אולי תמצא את עצמך
בין שתי ארנבות וכלב אחד ולא כ"כ תבין לאיפה הגעת.
זה בסדר,
אף אחד לא היה מבין.
|
כשהייתי קטן הייתי אוכל גרעינים בשביל המלח ואף אחד לא היה
אומר לי כלום על זה. היום אני כל הזמן צריך לספק תשובות.
|
(יה ! תראו איזה חשוף אני עכשיו !)
|
אין שום דבר לא רגיל בלהתגעגע לחורף.
אבל זה לא לגיטימי לשנוא את הקיץ.
אני שונא את הקיץ.
אני לא לגיטימי.
|
כשהאיר היום, אני עמדתי בינך לבין קו הרקיע
ופתאום לא היית כ"כ יפה.
|
אני גמרתי להסתובב במעגלים
(אין שיר יותר יפה מהשקט)
החלטתי לדרוך במקום.
|
אני מודה אני חושב עלייך הרבה.
ונכון,
ברוב הפעמים את עירומה.
אבל זה לא כמו שאת חושבת...
|
לילה.
אני לא יכול להירדם בלי כרית.
זרקתי את כל הכריות בבית.
היה להן את הריח שלך, ריח נעים של כלור.
זרקתי גם את כל מה שמזכיר לי אותך אבל זה לא עזר לי לשכוח
אותך.
שום דבר לא עוזר.
|
אבל אם נחזור קצת אחורה, נראה שאני עדיין תקוע בתהליך קדום,
אפשר אפילו להגיד קדום מאוד. מצד שני, אם נלך בגישה ישירה
לעניין, אני אודה שקשה לי להתאהב עכשיו. אני מודה. קשה לי.
השקפת העולם שלי נתקלת בחיוך שלך, שלא פעם ולא פעמיים ביטל
דברים הרבה יותר כבדים מהשק
|
תום יורק צורח לי באוזן לעזוב הכל וללמוד מוזיקה.
אני צורח ויורק עליו בחזרה את כל מה שאבא שלי אמר לי אי פעם
שקשור איכשהוא לנושא.
|
אנשים בזויים מעמידים אותי לדיון פומבי על חיי האהבה שלי.
אני מזכיר להם שהם שלי אז הם מפסיקים לרגע אבל לא עובר הרבה
זמן עד שהנושא שוב עולה.
אני מסביר להם שהפעם זה שונה בגלל שהיא משונה.
הם מהנהנים בראשם וממשיכים לדבר נסורת.
|
זה לא סוד שבחורף יותר בודדים.
את מבטלת את זה.
וזה הדבר היחיד שאני יכול לחשוב כרגע שהוא שונה ביניכם.
בטח יש עוד דברים,
אבל אני כל כך מתגעגע אלייך שזה לא משנה בכלל.
|
זו לא אשמתי.
אני פשוט החלקתי דרך השיער החלק הזה.
דרך השיער ואל תוך העיינים ואז הדרך לשפתיים היתה מאוד קצרה.
|
אז יש אנשים (לא בחורות, אנשים) שהם הקול השני שלי.
ואני מוצא אותם.
ואני שומר אותם לעצמי.
יש כאלו שלא נשארים הרבה זמן.
|
ירדנו למטבח.
"אתה רוצה לאכול משו?"
"לא תודה"
"אתה בטוח? אני אעשה לך מקושקשת בת זונה..."
היא אמרה מקושקשת. יקח לי הרבה זמן לשכוח את הבחורה הזאת.
|
(אני הולך להגיד לך שלום)
"שלום"
(את בטח תחייכי ותשאלי לשלומי)
היי, מה שלומך?"
(אני הולך לשקר לך)
"אני בסדר"
|
אני אוכל בורקסים של אבל והבטן שלי מתמלאת בצער ויגון.
כשירדתי למכולת של עובד לקנות זיתים(כי נגמר)סבתא הביאה לי
מפתח בודד(אני מתעכב על זה כי הוא לא היה בודד באמת).
|
כולם פה מטביעים את הצער שלהם בקולה ובסיגריות.
גם אני -
גם אני מטביע.
|
קנית את הסיגריות שלך ועכשיו אפשר להתחיל ללכת.
רק בואי לא נשכח את העובדה שאת צריכה גם מים.
גם אני צריך מים.
זה נדיר ששנינו צריכים את אותו הדבר.
|
תמיד שאני בא לבקר אותך אני מרגיש כאילו אני בא לנחם אבלים.
|
אני מחפש את הדרך לסיגנט.
יותר נכון חיפשתי.
מצאתי כבר את סיגנט.
|
אני מת על זה שאנחנו שוכבים ואני יוצא ואת אומרת לי: "תחזור"
אני מרגיש שאת צריכה אותי.
זה מדהים.
|
אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
|
- תגיד אם השק
נקרע, האשכים
נופלים החוצה?
-לא. הם
מתאיידים. |
|