|
שמי מאיה, אני ילידת 1983.
אני חושבת ששירה יכולה להיות מרגשת וקלאסית, וגם
אקטואלית ושטותית.
אני כותבת על החיים שקל לחיות אותם אבל לא פשוט
לשרוד בהם, על אהבה ועל האדם, שתמיד נמצא לבד גם אם
הוא מוקף באנשים.
אני חוזרת הביתה
והמיטה שוב ריקה
ונרדמת לבד
ואני כבר כמעט רגילה
|
ואין לי יותר כלום
חוץ מדמעות ורצון
בכי חלוש ואנוש
שאיש לא ישמע
|
בסך הכול אתה שיר
שמתחיל ולא נגמר
|
כמה עצוב, כמה אומלל
כמה לקוח מתוך סרט
|
|
|
"אני יודע
לצרוח, ונראה די
טוב בהמון סומק.
זה לא מספיק?"
איש נרגש
בבחינות הקבלה
לתפקיד המחליף
לאיש האדום. |
|
