[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי מאיה טיילור
עברתי




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חוסר אונים
3 לילות בלי שינה, זה לא אמור להיות ככה.
הגיע הזמן להתעורר למציאות. להתעורר, ואפילו לא הייתי ישנה.
הנחתי את רגלי היחפה על הרצפה והחזרתי אותה מיד למיטה.
אני עוד לא מוכנה, אמרתי לעצמי.

התבגרות
פעם אמרתי לאמא בסוד, שאם הייתי מישהו אחר,
הייתי רוצה להיות עדי, כי יש לה הכל, וכשיש הכל,
הכל מושלם.

הספד
וכל מה שיכולתי לחשוב בראש זה "יובל מת יובל מת יובל מת יובל
מת יובל מת" והיא המשיכה לדבר, אבל אני כבר ממזמן הפסקתי
להקשיב.

מכתב
אני אשב בחדר ואתבונן בחלון
החלון יהיה סגור וכך גם התריסים
אני אשב בחדר ואתבנון בעצמי
אתבונן בעצמי דרך החלון

יומן
אני יודע שאסור לי לדבר איתו, ואסור לי בכלל לחשוב עליו, כי זה
רע, ורע זה ההפך מטוב.

מסעות
בגיל שנה דמבו החזיר הבין שהוא לא רגיל, וזה לא בגלל שהיה לו
שם של פיל

סמים
אני בן 21 וחצי, אני בדיוק עברתי דירה, אני לומד פסיכואנליזה
בזמני הפנוי מהצבא ואני מתנדב מגיל 14 בתנו לחיות לחיות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
שוכב יושב
עם האורות כבוים-דולקים
מסתכל אל הכוכבים
מבעד לתיקרה

גורל
המזרח יישאר מזרח
והמערב יישאר מערב

הרהור
שרטתי היום את הרגל אחרי שהמדרכה הפילה אותי,
קמתי והמשכתי ללכת בזמן שהרגליים שלי דיממו.
החודש כבר נובמבר ואני עדיין מרגיש כמו תחילת אוגוסט
אני כבר התרגלתי לכך שהרגליים שלי מדממות.

יחסים
הטלפון מחליק מאחיזה לא נכונה,
והמילים נעלמו יחד עם הדממה.

מצב
כל האנשים העומדים ברחובות הגדושים,
כל האנשים השוכבים במיטות הקרות.

רומנטיקה
נוריד את הבגדים ונזרוק על החול
נוריד את הכול
נקח רק את עצמנו
ואת הבקבוק אבסלוט שלנו

בדידות
תשעיני את הראש שלך אחורה ותרפי.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הוא ואני
אמת או חובה
בלי שום סימני שאלה
רק אני ואתה

אהבה
אני במקום הכי צפוף בעולם ומרגישה כל כך חופשיה איתך
אני מוקפת אפשרויות ורוצה רק אותך
אני מרגישה כל כך הרבה דברים ורוצה להרגיש רק אותך
אני מתיישבת לידך ומרגישה רק אהבה

לעשות... להמשיך... להפסיק... להתחיל... להתחרט.

התבגרות
אתה שוטף את הפנים עם מים קרים ואחר כך מתחרט על כך

כשתעזוב אני רוצה לעזוב יחד איתך
ידיים, שפתיים, מילים, דמעות, אהבה
שלעולם לא אפסיק לחיות

היפרדות
כבר נמאס לי לדבר אל עצמי.
הפעם האחרונה היא עכשיו, הדיבור הזה הוא הסוף, ואת אפילו לא
יודעת.
אם זאת הפעם האחרונה אני רוצה להגיד לך שאני לא אשכח אותך.
אני אמנם אנתק את גופי מגופך ואת עיניי מעינך, אבל הלב שלך
תמיד יהיה איתי.

אז זהו, זה מצחיק אותי.
אתה שומע? זה מצחיק אותי.
תסתכל עליי, אני כולי מזיופת.

ארצישראל
ילדי כחול לבן שכמונו, שרצים בין העשב הכחול לבן הזה, וחולמים
על אדום, צהוב וירוק

מכתב
אתה רוצה לקבל את זה בבום, מכה לפנים, שתעיר אותך מכל השקרים,
שתוציא אותך מהבועה הזו שאתה חי בה, שאתה לא יוצא ממנה, שאתה
נושם בה, שאתה נושם אותה.

זכרונות
חשבתי שזרקתי את התמונות האלו,
הייתי בטוחה שזרקתי אותן.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
נוף
אל היצירה
אמסטרדם במיטבה (2)

צבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

טבע
אל היצירה
היצור שחי לי בגינה.

טבע דומם
אל היצירה
אמסטרדם במיטבה (1)

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה




אל הארכיון האישי (29 יצירות מאורכבות)
טוב, אז אתה..,
אתה תרים את
היד, כן כן,
ככה, בדיוק וקצת
הצידה.
ויליאם-תשפוך פה
את הקטשופ
ועכשיו ביל,
תחשוב כאב!

עיתונאים
אמריקאים
מביימים חוסר
צדק.


תרומה לבמה





יוצר מס' 23852. בבמה מאז 1/8/03 21:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאיה טיילור
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה