|
דרך פרופיל הרגשתי אושר
הרגשתי שייכת
לא ממש לי לא ממש לך
כמו טרמפיסטית שמחכה שהמילה תעצור לה
|
והוא לא וויתר לי
היה מגיע אחר הצהריים
קצת לפני הבדידות
קצת אחרי השיגרה
|
הם נכנסים לי מהחלון
נדחפים לי מהמקרר
נוזלים לי מהבגדים
צוחקים לי מהספה
|
בלילות, שיד אחת ועוד אחת מנסה
לצאת מתוך הגוף, לגעת באויר רחוק
|
שקט שלא צריך קווים
מסתובב בעיגולים קטנים גדולים
מסיט את העיגולים הקטנים של עייני
נעלם
|
אני רוצה לצחוק תלוי באוויר
כדי לזכור יישאר סימן
אני רוצה להרגיש
חבילות של קפסולות רגש
|
נמעכת לתוך עצמי
דורכת בין מחשבה למחשבה
נזהרת לא להחליק
אתה נוף משתהה, נוף מרטיט
|
במוזיאון לבבו
נעים בין צללים
שריקות ארוכות עולות יורדות
הדקות מצדיעות לדומיה
|
לא יכולה להפסיק לרצות אותך
בין חישובים מתמטיים
הסתברויות ואחוזים
לפי כמות
לפי מספר פעמים
|
ראיתי אותך, דרך היד שלה
נגעה בי
אתה לא
|
ועכשיו (את) מפנה סוף סוף את הגב
הערב הזה כבר לא נשכב
כל הפער בינינו מתחיל, נמס
רואים איך הופך נחל, מתמוסס...
|
|
|
אתמול חברה שלי
הלחיצה אותי,
ככה אחרי הזיון
אנחנו מחובקים
יחד, ולא יודע
למה האווירה
התאימה והקראתי
לה שיר שכתבתי,
לא משהוא גדול
ככה ארבע שורות,
ואז משום מקום
אני רואה דמעה
זולגת לה על
הלחי, שאלתי מה
קרה והיא אמרה
לי שממש עכשיו
היא נורא מתרגשת
כי אני מזכיר לה
את אבא שלה, מה
אני אמור להסיק
מזה שגם לאבא
שלה יש זין
קטן?
עמוס מהמוסד
בתור לקליניקה
און. |
|
