|
עיר שלמה גלומה בך
רוחשת, מתרפדת חלומות
|
את אני ויש בי שתיים
אמיצות
זו שמעיזה לדעת, זו שמעיזה לקוות
|
הרי אני ניצבת כאן
ומעילי מושל
וחולצתי מופשטת
וצעיפי זורם על הקרקע
|
אתה שתלמדני להביט גם על עצמי בעיניים אוהבות, או די בם שיהיו
עיניים מקבלות.
|
|
|
שלום!
רציתי להתנצל על
מספר דברים. אני
יודעת שיש דברים
שהם פשוט איומים
ושפשוט אסור
לעשות, אבל אני
עשיתי אותם,
ואני מרגישה
מושפלת. אבל
למרות זאת, אני
יודעת שזה לא
טוב לעשות את
זה, אבל אני
חייבת, אני פשוט
מוכרחה!
אז אולי השלב
הראשון הוא
להודות:
שלום, אני
תרנגולת, ואני
מכורה ללכתוב
סלוגנים. |
|
