|
יש אומרים שאין מוזרה ממנה, יש העוברים לידה ודבר לא
נשמע באוזניהם. לאומתם יש העוקבים אחרי צעדיה רה כדי
לראות מה יאמר, מה יעשה, יש היודעים כי היא התוצר של
הימים החשוכים והלילות המוארים ובשל כך אוהבת היא את
הלילה והחורף הוא נחלתה... יש הרואים ויש שלא רואים
את האמת שמשתקפת בין משיכות המכחול שלה ושריה
הכנים... אך בסופו של דבר פתוח ליבה לכל חיוך לכל
דמעה לכל רעיון, אהבה, שנאה, והיא באמת רק ילדה
שהתבגרה מהר מידי והיא רק מיה.
מין הדרת קדושה עוטפת.
כל לילה
מתקיימת לי בשעות הללו.
פשטות אצילית
|
דרך העיניים של אמא שלי
שצבועות חום-ירוק מין גוון אצילי
הצבעים היפים שצובעים את הכל
הם צורות הסתכלות מצויירות במכחול
|
בלילות,
בהסתר מאורות גדולים
לב מפרפר
נפתח בקלות ופורש
|
גוף בוער מבפנים
כמו עלים נושרים בחורף
אין דבר וחצי דבר
שאפשר לעשות.
|
לפעמים כשאני יושבת
ושומעת את אפר הסיגריות
נשרף לי לריאות
|
כנפיים.
כשהייתי קטנה חלמתי כנפיים.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אני הכבשה
השחורה של משפחת
פופק.
מה שמסביר את
הקשר המשפחתי
שלי לכבשה של
הנסיך הקטן.
יעקב פופק מרחיב
את אילן היוחסין
הוירטואלי שלו |
|
