[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 324896483 324896483
אל היוצרים המוערכים על ידי מאיה משוררת
יש כאלה שכותבים כדי לשתף
יש כאלה שכותבים סתם  כי בא להם

זאתי כותבת כי אין מי שיקשיב
או מישהו שבאמת רוצה לדעת

19 שנים של דיבורים
אבל רק הנייר ספג את מה שהיא באמת רוצה להגיד




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היפרדות
"לא" עניתי בפסקנות. לא הרגשתי צורך לשקר כי ידעתי שהיא תדע,
היא תמיד יודעת כשמשקרים. אבל באמת, כשחושבים על זה ברצינות,
אף פעם לא הקשבתי למישהו מרצון ובמלוא ההקשבה. תמיד הינהנתי את
הראש כמו שכולם עושים ולפעמים אפילו מנימוס לא התעניינתי.

יצאתי מהמקלחת רטובה לגמרי. לקח לי שניה לקלוט שאני צריכה
לקחת את המגבת הורודה שהייתה מונחת על האסלה. התנגבתי במגבת
ונעמדתי לי מול המראה הגדולה שהייתה בחדר האמבטיה. הסתכלתי
בעצמי, ובחנתי את הפנים שלי. בחנתי מה חדש, מה ישן, את
העיניים, אולי צבען השתנה, את ה

נכנסתי לאוטו והתחלתי לנהוג. רציתי כבר להגיע הביתה, אחרי יום
כל כך ארוך וקשה של עבודה מי לא רוצה להגיע הביתה?
שמתי מוזיקה, והתחלתי לשיר איתה. היה לי מצב רוח די טוב. פשוט
רציתי להגיע הביתה, לעשות מקלחת מהירה וללכת לישון. הגעתי
לרחוב שליד הבית שלי. הוא היה


לרשימת יצירות השירה החדשות
מתישהו מתרגלים לכאב.
עדיף לבד
למרות מה שאומרים.

שוב בוהה בקערת המרק
בעצם, מה הטעם
לאכול לשתות

אז פה הקוסמים היחידים
נמצאים במיטה
ערומים
מחכים לבצע לך את קסמם

אל תנסו לקרוא אותי,
אל תנסו לשיר אותי,

הורדת הזבל
תמיד מעוררת בי
נוסטלגיות

שכול
הייתה לי ילדה
ממש כמו נסיכה
אהבתי אותה הכי בעולם
אי אפשר להגיד כמה
אני רוצה לראות אותה
הוי, הייתה לי ילדה.

ארספואטיקה
ניגשת שוב לבחור בגד
שמלה או חליפה
הכל שחור במילא
אפילו יש כובע תואם
או מטריה
הולכת היום שוב
לעוד הלוויה.

והשכנים התלוננו עליי
רוצים לישון

כל שנה
יש שני ליקויי ירח
בתי הקברות מתמלאים
כולנו גדלים בשנה

ובעצם שום דבר
לא השתנה
מאז יום היוולדה

שכול
ילדים לוחמים
נוטפים על חלוני

אחרי שתסתום את פי
עדין אשמע
את הרביעייה בלה מינור
אם תעקור את עיניי

שאני שמחה פסיק
אני מחייכת פסיק

היא סתם אחת
נורמלית
בלי פירסינג בולט
או מבט לוהט

עומדת בפינה
או בתחנה
עם סיגריה בפה
וחזיה מבצבצת
מחכה ללקוח הבא
לעתיד.

תמיד אמרו
שיש לי עיניים יפות
שיש להן הרבה מה לומר

כמו שלא תמיד רואים
את הכוכבים
באותו מקום
איפה שהשמש הולכת לישון
שם, אני.

קבורה

קשה לה, לנמלה
לראות את עבודתה
פרי עמלה
מתגלגל במדרון ונעלם.

יש ילדים יפים
יש ילדים ריקים
יש ילדים טיפשים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כל אחד, בדרך כלל התברך בשתי משפחות.
אני התברכתי באחת טובה ובאחת מקולקלת.




איך בא לי להיות
זה שמחליט איזה
סלוגנים טובים
ואיזה לא...

פודל תפרן אבל
לא יודע שזה
שמאשר את
הסלוגנים יותר
תפרן


תרומה לבמה





יוצר מס' 1735. בבמה מאז 29/1/01 4:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאיה משוררת
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה