|
 52555409
נפש תועה במדרון פסיכיאטרי.
אמיתית כשמש
הזויה כפאי חבושים!
וביום ההוא המתקתי סוד
חסד נשימתך בעורף עיקשת
צלמי עברי ניעורו כחוד
וידעתי-
שלך דלותי.
ואלייך אשוב כמחפשת.
|
כמה אלין בפנייך?
אולי -
ננגיעה חפוזה בזיו חייך?
אולי...
|
אמא?
האשמע את שצעקת,
בפעמך היחידה?
|
בבדידות של יום שבת
היא לא מרפה
מתעקשת לשחזר
להציג עוד מכה לראווה....
|
"לעולם עם כל נשימה
אשאר בצילך
עם כל חץ..
מטרה נעה ללשונך"..
|
ידידות, אולי שיברי אהבה?
חיבה עצורה ודורשת יותר
הוא בא אליי ומתוודה על תאווה
ממהר להתכנס ושוב חוזר
|
אביון הוא הלב העיקש
וכמה קרובה השעה
מה מוזר...
|
ששש....התשמע?
הגיגיי הסתומים
המבקשים דרור
|
"יגרתי פן ילך גם הוא מאיתנו
בלא ברכת הפרידה..."
(רחל)
|
והנה ממקום ריק
כשנדמה רוח הפיתוי
ומשב חמתה קורא:
"עולם יעמוד עד!"
|
ואני ידעתי טעם תאנים
בדרך שונה בארץ ישנה
אזכור לך חסד ואת כולך -
כל הלילה היית לי בעדנה
|
כאב מתפתל ביגונו
מבקשני לתהום
מקציף דמי ביצר חרונו
מצלק גופי העירום....
|
מסר תמוה בשלטי חוצות
אסטרטגיה מוכנה-
לפסיכולוג מתרווח ופולט רעלים...
|
חדר ישן כורסא חדשה
ריחות שבת מחוללת...
|
כשליבי קמל
בבדידות העולם-
בנגיעה קפואה
יצאת מכלל חובה
|
אמא מנחמת במשפט מעודד:
"הבת הסוררת, ילדה קטנה -
שהרגע בחייה מושך ומועד."
|
ושוב נוסחאות מדויקות
"איך להתנהג בחברה"
שוב,
אך לא אתמול...
|
נחלת אבלים נחלתי
מורשת זמן ארור
אמרת:
"עת לטעת..."
קצרתי!
|
וברוחי אתירך אהובה
בחרב קדושה
כמנהג לוחמים...
|
והמוות כי יגיע
מחויך אל אותה הצוחקת
הרוקדת לשיר מזמור
פתע נחמתכם מיותרת
כי ליום האחר חייתי
וביום הזה אגמור!
|
אל נא תפסח על פניי
כשאת סליחתך אבקש
למדני מוסר בייסורי דווי..
|
בשתיקת פתאים בטוחה
משדרת סיסמאות
בדרך פתלתלת
מתחפרת
רק לא להראות......
|
אחרי הכל מה ישתנה?
מכמיהת בדד אכחד
מפאת שיגעון
ביומי האחרון
אשא קדיש לזיכרי...
|
אשרי היום בו צחקת
לבן פנייך כנגד קללת גויים
אנקת יגונים תסב בחצות הליל
בהפך שיגעון בסדר צוהלים
|
|
|
דר אר טו
בילדינגס און דה
גראונד
אין ניו יורק
סיטי סטור
לה לה לה לה לה
לה לה לה לה לה
לה
דר ווז פור
ארפליינס אנד
טריי לוקשיין
אנד דר אר טו
בילדינגס און דה
גראונד
אין ניו יורק
סיטי סטור
לה לה לה לה לה
לה לה לה לה לה
לה
טימותי מקווי,
לומד אנגלית. |
|
