[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כשנועה לובשת על פנייה הבעה של עצב, היא כבר לא זוכרת את
העתיד, ולא מחכה לעבר.
נועה דורכת בהווה, שבעוד זמן מסוים יהיה שייך לעבר שהיא כבר לא
מחכה לו.

ביום שישי ירדתי לים. כמו בכל יום רביעי, שלישי, או חמישי.

הסתנוורתי מהשקיעה הכואבת, ומייד אחריי ששמעתי בחדשות שיש סגר
בשטחים, טבלתי במים והם היו קפואים
כרגיל.

עוד מעט תשוב הביתה, וכשתראה אותי עומדת כך, תמצמץ בבלבול נבוך
משהו, ותשאל מה פתאום חיכיתי לך, ואני לא אוכל סתם כך לומר
שהתגעגעתי למבטך ולמצמוץ המסוים
הזה.

באותו היום החליט שלמה שהוא צריך למות.

בן עשרים ואחת היה, משוחרר על הסעיף הידוע עשרים ואחת. הוא שם
את הבושם
שהיא קנתה לו לפני שהלכה, וכמו כל דבר אחר בחיים שלו, הבושם
התנדף ממנו
מייד.

לרונן היו המון תכונות טובות, כמו ציור משגע מראה הורס, וכשרון
מיוחד לחקות אנשים.
אבל התכונה העיקרית שבגללה כולם זכרו אותו לאיפה שהוא לא היה
הולך, הייתה הכשרון הלא יאומן שלו
לשקר




אם תמיד דופקים
את הכושים...

מה עושים כשיש
להם כאב ראש?



המלאך דואג
לאחיו למרות
שהוא בכלל פולני


תרומה לבמה





יוצר מס' 19. בבמה מאז 30/11/-1 0:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאיה קופרמן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה