|
129449735
מאיה נולדה בשנת 1986 במושבה קטנה -גדרה.
מטיילת בחוגי הסיירות ,משחקת קפואירה מפעם לפעם
ובזמן שבין שני הדברים מנגנת בגיטרה.
אוהבת מאוד את הארץ וממנה רוב השראות ליצירות.
חושבת החברה של היום רודפת בצע, אינה תורמת לאנשים
שזקוקים לצומת הלב ומרחיקה מענייה את האנשים שלא נוח
לראות...
קצת אופטימיות: יש לנו ארץ נפלאה
כשהיה מתקרב אדם זר שלא ענד שרשרת (למרות שגם הוא היה נראה
מושלם ויפהפה) הם היו מסתגרים בבתיהם ומתעלמים ממנו באופן
אכזרי, אבל למי איכפת, הוא ילך כאשר לא יראה אף אחד ואז היופי
יחזור שוב אל העיר.
|
ביום שאחרי העינים דומעות
ביום שאחרי לא מפסיקים לשדר את התמונות
|
התשוקה לטייל ולראות,
הזיכרונות שעולים ונעלמים,
|
לפתוח חלון ולהציץ אל העולם הגדול.
לראות כל פעם פינה קטנטנה ולדעת
שיש עוד מסע.
|
להדביק על עצמי בול
ולשלוח למקום אחר
בלי כתובת השולח
רק המען
|
לא הרבה נותר לי
כי אני זה מה שיש
זה אולי לא מה שביקשתי
אבל אסור להתייאש
|
הכוכבים מנצנצים אלי
ומושכים אותי הרחק הרחק
לעבר הלא נודע
|
קשה ללכת לאיבוד
ואין דרך נכונה
הכל אפשרי עם הרבה עוצמה
|
אני מתגעגעת לשקט
אני מתגעגעת לנופים
לאדמה החולפת
לרוח המנשבת
|
במחלמה בלתי פוסקת
עם האדם שאתה
או הדמות שאתה מנסה
לגלם בהצגה
|
וככה עוברים להם ימים, חודשים ושנים
ושקיעות יפות ושמש את מלאה תקוות.
|
|
בחורה זה לא כמו
אוטו, אין לה
ארבעה גלגלים
ובפנים אין לה
מושב וגם לא הגה
ולא צפצפה.
בחורה זה משהו
אחר לגמרי...
תאמין לי... |
|