|
כותבת מגיל צעיר מאוד ותמיד מחפשת דרך להוציא את
המחשבות והשגעונות שלה החוצה.
ונכשלת...
לצערה, די איבדה את הצד ה"יצירתי" שבה בשנה האחרונה,
אבל עדיין לא מוכנה להניח את העט בצד לצמיתות.
עוד תשמעו ממני... יום אחד...
ראו זאת כאזהרה רשמית.
---
לזכרו של שי צבאג ז"ל.
http://www.shaizabag.com
Pretending you're invincible is a sad, miserable lie.
|
"על מה את חושבת?" הוא זרק פתאום אל תוך הדממה.
שתקתי. סובבתי את פניי אליו וזרקתי עוד חיוך סתמי ואופייני.
"סתם... לא חושבת על כלום."
|
"I..." I try again but I give up. "I'm sorry but I'm not
going to say it back."
"Oh."
I feel his heart break and his eyes cloud. "I do mean it
though..." I say before he takes it the wrong way. "I
just... can't."
"Can't what?"
"Say it."
|
What was left of his bright, golden hair looked gray and
dry... he looked sick. His pale, wan features showed no
emotions as he stared blankly into space.
He looked awful. He did. I couldn't judge him though; love
was a pretty dangerous game.
|
אולי אם תעצמי עיניים הדמעות יפסיקו?
תנסי.
|
גם הוא, לרגע, נראה אובד עצות. הוא התבונן בי לרגע ומשך את
שערי המפוזר מאחורי האוזן. "אל תבכי," הוא שוב חזר ואמר, אפילו
התחנן. פתאום הרגשתי אנוכית על כך שאני מעמידה אותו במצב כזה,
תמיד אני מצליחה להכניס מישהו לבלגן האישי שלי.
|
כאב לו, כאב כל כך. הוא לא ידע אם הכאב בא מפנים או מבחוץ, או
אולי שניהם יחד... אבל כל כך כאב עד כדי כך שהיה קשה לו לנשום.
תחושת מחנק תפסה אותו והוא הרגיש איך הדמעות ממלאות את הגרון,
את העיניים, את הלחיים... גשם שוטף של דמעות עד שכבר הראייה
הייתה מטושטשת.
|
עשיתי לה רק "ששש..." חרישי שכזה, כאילו הייתה תינוקת קטנה, כי
זה רק מה שיכולתי להוציא מהפה. אובד עצות לגמרי, ניסיתי לחשוב
בין לבין איך הגענו לכאן פתאום, אולי גנבו לי כמה רגעים מהחיים
כי אני לא מצליח להיזכר כאן בכמה דברים. מישהו שם למעלה חייב
לי הסברים.
|
"אתה לא רוצה אותי," אמרתי שוב.
"אני כן."
"תאמין לי שאתה לא רוצה אותי."
"ותאמיני לי שאני יודע מה אני רוצה!" הוא הרים את קולו מעט ואז
חזר לשקט שלפני כן. "חוץ מזה, זה לא משנה כי את לא רוצה
אותי."
הרגשתי כאב חזק בלב. שתקתי, לא ידעתי מה לומר.
|
"זה בלאגן, זה פאקינג בלאגן..."
"בלאגן שאפשר לסדר." בשביל מה ההיסטריה, בשביל מה? היא דווקא
לא הראתה שום סימני התנגדות במהלך כל הערב, אלא להיפך - שיתפה
פעולה כמו גדולה. לעזאזל, כמה שהיא יפה.
"לעזאזל, כמה שאת יפה."
|
אהבת אותי בליבך
אהבת אותי בגופך
|
For their warmth of their skin
It's them that you miss
|
I thought once you've given
You're not supposed to take it back?
|
מדוע קשה לקבל שברון לב?
היא שואלת את עצמה שוב
לא מבינה איך להתמודד עם הכאב
|
You wonder when has the world turned blind
How it turned its back on you
|
So full of yourself
How do you sleep?
|
I'm keeping you off - off guard and off balance
I've let my secret out...
|
My silence is my power
But I feel weaker than ever
|
Take some time to rest
You know what it's like to be second best
|
If only, just only, I had to power
To stop being the same wallflower...
|
What's the use in trying
When all you want to do
Is run off and disappear?
|
Whispered words are the ones you whispered to me
|
You try to say a word
But you don't dare to speak...
|
חסרה המילה הנכונה
ברגע המתאים
|
Wake me up when you're done,
Wake me up when it's done
|
Still, I remember
How she reached for my cheek
I don't know why I pushed her away...
|
You're two-faced in two different worlds
And leave me stuck somewhere in between
The way you talk makes me want to hide
I don't understand your motives
I don't understand your side...
|
Struggling all the feelings, that no one ever knows...
|
You're a sticky shadow
That follows my mind...
|
Put on some music
Sing a song for me...
|
Just a wounded soul
With no possible match
|
Got me think
There's some hope left for me
|
בשקט-בשקט
בחדרי חדרים
היינו רק שנינו
צמד זרים
|
כך רציתי לזכור אותך לעד
לא כזיכרון של משהו חולף
משהו טוב
|
קשה לעמוד במקום בלי ליפול...
|
So for the last time if I may;
I miss you.
I miss you more than words can say.
|
אתה מחבק אותי כשאני בוכה, מנשק את ראשי ואומר לי שהכל יהיה
בסדר. ממשיך לחייך, למרות שמבפנים גם לך כואב, גם אתה זקוק
לחיבוק הזה, בדיוק כמוני.
אתה מחזיק לי את היד, תופס לי את האצבעות חזק-חזק, כדי שאני לא
אפחד. גורם לי לצחוק רק כדי שתוכל לראות אותי מחייכת.
|
כרזת פרסומת לקפה בפוטושופ
|
אל הארכיון האישי (29 יצירות מאורכבות)
|
|
קאנט זה כוס
בספרדית!
פרובוקטור. |
|
