[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על מאיה הדבורהאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מאיה הדבורה
רק על עצמי לספר לא ידעתי.
(טוב נו אז קצת...)

מאיה הדבורה נולדה באפריל 1987 אי שם בעפולה, לא
והיא לא מכירה שם אף אחד כי היא עברה משם בגיל עשרה
חודשים.
היא כותבת כבר המון זמן וזה התחיל מסיפורים מפדחים
בגיל שמונה, אותם היא לא מוכנה לפרסם!
אוהבת תיאטרון (וזה אומר מחזות, הצגות וגם לשחק
בעצמה), טלויזיה (כמה שטחי), לשמוע מוזיקה (רוק!)
וסתם להיות עם החבר'ה.
מאיה היא מאוד צומי לכן היא מקווה שתשאירו לה
תגובות!(זה מאוד חשוב לה!)

המלצת המערכת: נר (שירה)


Skin the sun
Fall asleep
Wish away
The soul is cheap
Lesson learned
Wish me luck
Soothe the burn
 Wake me up

Nirvana- Dumb




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
הייתי בטבע, היו שם המון סלעים ענקים וצמחיה ירוקה. ישבתי ליד
ילד אחד בן 11 בערך, אבל בוגר לגילו.

זכרונות
זה היה כמו ביום הזכרון שלפני שנה,ישבנו בשורה הראשונה בטקס.
לחצו לנו ידים המון אנשים מכובדים כאלה, עם עניבה.
אמא שוב בכתה ואני השתעממתי. לא אהבתי שמרחמים עלי.

יומן
עליתי לאוטובוס וישבתי על הכסא שפונה אחורה, כך שיכולתי לראות
כמעט את כל הנוסעים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
תמיד חיפשתי אדם
שיכיר אותי באמת,
שידע עלי הכל.

אכזבה
אולי מחר יהיה טוב יותר.

ארספואטיקה
אינני צועקת באמת
רגשותי חבויים בין השורות.

ביקורת
חושבים שאתם יודעים עלי הכל,
מדקלמים אותי בעל פה,
מדקלמים את עצמכם.

אכזבה
לו רק היכרתי אותך

ביקורת
בואו נשמח,
נחייך כל היום עד שיכאבו הלחיים

מצב
בוקר,
השמש העולה מבעד לאופק.

קינה
אל תדברו איתי זקנה ומוות,
אל תתנו בידי את הזכות להרוג,
אל תאמרו לי המתת חסד,
כי בסוף הכל ימוג.

הרהור
כשאמות,
האים תחשבו עלי?
האים תתגעגעו אלי?
תבכו עלי?

מצב
חורף,
הימים הקרים כבר כאן.

סוריאליזם
בורחת,
מן המציאות הקודרת.

ייסורים
שוכבת על הרצפה ללא נוע.
נותנת לכם לדרוך עלי,
נותנת לכם לבעוט בי.

ייסורים
אכלוהו בתאוווה, צמאי דם שכמותכם
שתו את שיכר דמי, צחקו.

בדידות
כמו אליסה
תועה בארץ משונה
בה אנשים ממהרים לשום מקום בפקודתה של המלכה.

צמד שירים
אוסיף לי עוד כפית סוכר.

בדידות
הירח,
היחיד שמאיר את החושך הזה-
בלילות,
בחיים.

ייסורים
מתרחקת
אל בדידות כואבת
מכוסה בעננים המביאים איתם את גשם דימעותי.

מינימליסטי
שרויה בעלטה,
בתוך חדרי-
עולמי.

כעס
תכאיבי, תכאיבי ילדה
לכל האנשים שפגעו בך.

מחאה
.בואו נבנה לנו עולם חדש
עולם ורוד, עולם יפה.
עולם שיהיה שונה לגמרי מהעולם הזה

עצב
היא ידעה שהיא עצובה,
הקרובים אליה גם ידעו שהיא עצובה,
למרות שפעם נהגה להסתיר את הבכי בחיוך...

עצב
זה שוב מתחיל.
לאט לאט
טיפות הרעל
חודרות לגופי.

אכזבה
תמה התמימות
אין אנשים מבינים באמת
אנו חיים בעולם של אויבים

כמיהה
בוא אלי רגע של חסד,
דווקא עכשיו- כשקר.

מצב
שעת בין ערביים מבעד לחלוני
השמים צבועים בגווניה של שקיעה חלומית

מינימליסטי
בוהה בשקיעה,
הגסיסה היפה של השמש שלי.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הומור
חמש הדקות הללו נראו לי כמו נצח. ישבתי על הספה ובהיתי בתקרה,
נזכרת בכל הדברים הטובים שקרו לנו ביחד...

התבגרות
שוב מתעלמת מהמחשבות האלה. הולכת לחדר ומנסה לכתוב. לא, אין לי
מוזה. חבל. מסתכלת במחברת שלי- שירי דיכאון מתערבבים בניסיונות
פטאתיים ליצור סוף- סוף משהו אופטימי. אני כל כך טיפשה!




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
בוא אם אתה גבר
בוא עכשיו,
קדימה
בוא אם יש'ך
אומץ
נכין עוגה לאמא

חרגול מבת-ים


תרומה לבמה





יוצר מס' 17005. בבמה מאז 29/10/02 15:35

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאיה הדבורה
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה