|
התנקות
----------
בדממה הזו אפשוט
על הגוף
אפשוט את הגוף
אגרד בעור המנוקב הזה
נכות
לערמות
הכי הרבה בצוואר
במהירות
בקצה המטונף
שהוא ביוב
ופה.
ואני בוהה בה,
מבעד לסורגי הזמן
המוכתמים משאריות הגוף
|
שפתיים נקיות מקרעי זקנה
רועדות
מרטיטות תודעתי.
|
במת ההיכל מוצקה
בדמיון מנויילן כשלך
|
פשוקת גפיים
מתארכת לעטוף עצים
|
על ברכיי זרים אני יושבת
ונעה
מקצה התמימות
לקצה השפל
|
בהיכון מושלם
והפה פעור
נמתח למידות המדוייקות
|
|
|
-אלביס?
-לא.
-קנדי?
-לא.
-בן גוריון?
-לא.
-אליהו הנביא?
-לא.
-שמעון פרס?
-כן.
-פרס? למה פרס?
-למה חשבת שניתן
לו להיכנס?
שיחה עם מקובל
ראשי לגבי מי
באמת עומד בשערי
גן העדן |
|
