|
התנקות
----------
בדממה הזו אפשוט
על הגוף
אפשוט את הגוף
אגרד בעור המנוקב הזה
נכות
לערמות
הכי הרבה בצוואר
במהירות
בקצה המטונף
שהוא ביוב
ופה.
ואני בוהה בה,
מבעד לסורגי הזמן
המוכתמים משאריות הגוף
|
שפתיים נקיות מקרעי זקנה
רועדות
מרטיטות תודעתי.
|
במת ההיכל מוצקה
בדמיון מנויילן כשלך
|
פשוקת גפיים
מתארכת לעטוף עצים
|
על ברכיי זרים אני יושבת
ונעה
מקצה התמימות
לקצה השפל
|
בהיכון מושלם
והפה פעור
נמתח למידות המדוייקות
|
|
|
החיים הם כמו
מזנון אכול כפי
יכולתך.
מעורר בחילה.
נחשון קלאש-ראש
ותובנותיו. |
|
