|
הוא, שפחד כל כך, פחד אפילו לדבר על לאמץ כלב. עכשיו טייל הוא
ברחובות עם אישה זרה. אמנם, ראו שהם לא קרובים כמו שחשבה לפני.
הוא הלך כשני מטרים לפניה, מחזיק את ידה של הילדה שחשבה שתהיה
שלה, לפני כל כך הרבה שנים. עיניה השחורות בהקו באהבה כאשר
הרימה מבט אל אביה
|
והיא שכבה שם, דוממת שקטה כמו שאף פעם לא ידעה שאפשרי. חשבה
לעצמה, האם יתכן הדבר, האם גם הפעם אשאר פה שבוע שלם? אך
מחשבותיה רק הדהדו בעמקי מוחה והיא המשיכה לשכב בדממה, דממה כה
מפחידה שאף לא אחת מהפעמים האחרות לא היתה דומה לה.
|
האם הכאבים, האהבה, הדאגה, כל הלילות הלבנים שהעברתי בדיבורים
לאיבר בגוף, איבר שהכיל אדם, האם לחינם היו?
לחינם ודאי שלא.
|
you seem very nervous when you hold her, why? do you still
want me?
Gog! you look so much like I rememberd you, why didn't you
change, even just a bit?
Nevermind that now, goodbye,
|
כמה שהיא יפה בלונדינית נחמדה, הופ!
מה רציתי להגיד? טוב, כדאי שאני אצא לפני שהעמוד הזה יפגע
בראשי!
|
|
|
אין בתולות -
אין פיגועים ?
שאלה דתית
ופרקטית. |
|
