|
ואם לא ראה אותה בשוק הזדרז לביתה שמא חלתה; עם תיק הרופא היה
עושה זאת.
הייתה ביניהם עסקת חליפין - פניצילין תמורת פטרוזיליה.
|
"נורמלית לגמרי", אמרה רנה והביטה באב ובבתו, כיצד הם מתמסרים
אחד לשניה, שוכחים אותה, את רשל, רק יושבים שם "גרר גררר,
צוויץ צוויץ".
רשל ודמעותיה, יושבת שם על הכורסה כאילו היתה אחד מאותם פסלי
זכוכית של אדוארד, לא זזה...
|
כשנכנס קובי - יעקב לאולם נעתקה נשמתי - היה זה חברי מן
התיכון, מגיל 15 עד 19 היינו חברים.
|
סביבו רק גברים. התקרבתי לאיטי במכונית שלי לשם וראיתי אותם.
בחולצות מפוספסות, חלקם פסים עבים יותר, חלקם דקים יותר,
צווארון, כפתורים, מעטים היו עם חולצות טריקו שיותר מתאימות
למזג האוויר שלנו, אך גם הם עם צווארון. מכנסיים בצבע כחול או
חאקי...
|
"עפרה, את מזכירה את שאירע לי לפני עשרים וחמש שנים. בהיותי
בתחנה המרכזית בתל אביב, נכנסתי לשירותים הציבוריים, ובעודי
עומד שם ומשתין לי בנחת מעל השוקת, ניגש אלי עלם...
|
אורי בעיני התכלת המאירות שלו והחיוך שווה הלב.
מאיה בשער סתור לא צבוע לא מטופחת עם העיניים המחייכות שלה
כאומרות 'ראיתי הכל שמעתי הכל הבנתי הכל רק בכל פעם שאיזה קצה
חוט של אפשרות שמישהו יקשיב לאמת שלי מופיע, גם אם החיוך שלו
שקרני, אני מתפשטת...'
|
משך אותה אל תוך הבית וחיבק אותה.
היא לא חשה שמידיה נשמט הקלסר שעל הכריכה שלו רשום "הכריש
הכחול - אחרון הנפילים הימיים". זו לה עבודת הסיום בקורס
|
איך שבקור רוח, בחוסר רגישות, הביטה בנו בעיני דג ואמרה לא
מקובל
על הבנק, אנחנו ממשיכים בהליכי המכירה.
וכך בסערה הרסה את מפעל חיי, עשרים שנות עבודה של שני אנשים
|
ולא נותרה ברירה, ונשות הארץ הזו, מוסלמיות ויהודיות, נשואות
כולן, החלו ליישב את הבתים המיוחדים שהוכנו לשם כך על מנת לספק
את צרכי התשוקה של הגברים, היהודיים והערביים, מוסלמים ונוצרים
כאחד, למען המשך הכיבוש, למען המשך המאבק.
|
למזלו נהג ללבוש מדים גדולים ממדתו בשתי מידות - היה תמיד
אומר לאחיו
שהיה אומר לו ,
"השתגעת?"
ועל כך היה עונה לו
"יש לכך סיבה אינסטורמנטלית-שיטה בדוקה, לאיוורור
האינסטורמנטים-"
|
אמר לי בן רבע לחמש
ואני הייתי בת רבע לשבע
|
קראו ללשוני
להפשיר השלג שעל פסגתם.
|
אינגריד הלכה
כמו ברווז,
כך אמר סרג'
כמו דק -
באנגלית
והיא אמרה
כן אני
דייק
|
שמחתי בעושרו
לא נתקנאתי - משום עוניו
|
בוססי במיצי תאוותך
תני להם לזרום בתוכך
|
מירון איזקסון
מקפל בתוכו
את המדינה
|
ואתה במלתעות
הכריש שלך
אותי לופת
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
