|
בוקר.
מאיפה הוא הגיע כל כך מהר?
|
הכל שקט ואין אפילו צרצר שישמיע קולו.
|
ואני יושבת בפינה חשוכה, ומחכה.
|
בזמן שאתה יושב על הספסל באחד מן הלילות הקרים ביותר, לצד פח
עמוס ומנורה מקולקלת שמהבהבת מידי פעם כדי להוכיח שהיא עדיין
עובדת, אתה לא יכול שלא לחשוב על משהו.
|
הסדקים לאורך כל הקיר נראים כמו רכסי הרים ונותנים לו מראה של
מפה.
|
|
|
לא מכים אדם
שהגורל כבר היכה |
|
