[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי מאיה בר

לרשימת יצירות השירה החדשות
מחטים של תשוקה
נדקרו בי בתוך חדר
שהיו בו רק בנות
ודיממתי

אני ואת יכלנו לשבת נצח
אחת מול השנייה
ורק להסתכל אחת על השנייה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אנשים עושים כל מיני דברים לפעמים. יש להם אלפי הסברים אבל אין
להם מושג למה. נכנסים לכל מיני קשרים בלתי מוגדרים. בלתי
ברורים. בלתי בהירים. בלתי נראים. בלתי נלאים.

ואני אתמול הקשבתי לקולך משתנה
מקול שתמיד עושה לי טוב
לקול רחוק וקר והגיוני
לקול ששובר אותי, הורס אותי, מנפץ אותי
לקול שמוציא אותי מדעתי

לבד כמו שאני כשאני מסתכלת על אחת מהמעט תמונות שנותרו לי
כמזכרת. מרטיבה את פנייך הנשקפות אליי בדמעותיי החמות ומחכה
שתנגבי ותנשקי אבל את לא שם.

ותיזהרי לא להירטב מכל הבנאליות הסמיכה שמטפטפת מהדפים. תיזהרי
לא לשקוע בייאוש הצמיגי שלי שנספג לך בעור. תיזהרי ממה שאת
עושה לי, כי אני כבר בלאו הכי מסוגלת לעשות לך הכל.

תמיד כשאני איתך כל עצמי יוצאת החוצה
באלפי צלצולים לבנים בוהקים
יורדים מהשמיים
מכריזים אותי בקול גדול




אי אפשר לבנות
מקור מתח בלי
התנגדות פנימית,
זה כמו לרוץ 100
מטר באפס שניות

תגובת מערכת: אל
תאמר אי אפשר,
תאמר לא יכול.
גם לרוץ 100 מטר
באפס שניות היית
יכול אם היית
רוצה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 4918. בבמה מאז 14/8/01 14:51

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאיה בר
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה