|
מחטים של תשוקה
נדקרו בי בתוך חדר
שהיו בו רק בנות
ודיממתי
|
אני ואת יכלנו לשבת נצח
אחת מול השנייה
ורק להסתכל אחת על השנייה
|
אנשים עושים כל מיני דברים לפעמים. יש להם אלפי הסברים אבל אין
להם מושג למה. נכנסים לכל מיני קשרים בלתי מוגדרים. בלתי
ברורים. בלתי בהירים. בלתי נראים. בלתי נלאים.
|
ואני אתמול הקשבתי לקולך משתנה
מקול שתמיד עושה לי טוב
לקול רחוק וקר והגיוני
לקול ששובר אותי, הורס אותי, מנפץ אותי
לקול שמוציא אותי מדעתי
|
לבד כמו שאני כשאני מסתכלת על אחת מהמעט תמונות שנותרו לי
כמזכרת. מרטיבה את פנייך הנשקפות אליי בדמעותיי החמות ומחכה
שתנגבי ותנשקי אבל את לא שם.
|
ותיזהרי לא להירטב מכל הבנאליות הסמיכה שמטפטפת מהדפים. תיזהרי
לא לשקוע בייאוש הצמיגי שלי שנספג לך בעור. תיזהרי ממה שאת
עושה לי, כי אני כבר בלאו הכי מסוגלת לעשות לך הכל.
|
תמיד כשאני איתך כל עצמי יוצאת החוצה
באלפי צלצולים לבנים בוהקים
יורדים מהשמיים
מכריזים אותי בקול גדול
|
|
|
פעם האמנתי
בגילגול נשמות,
אבל זה היה
מזמן, בחיים
אחרים...
אני חושבת... |
|
