|
בן אדם מאוד לא רגוע.
יואל ברליצקי ניגב את הדמעה שאילץ עצמו להוציא והתיישב בחזרה
בכסאו.
"מר ברליצקי! הואל נא לסור למשרדי בהקדם האפשרי"!
"כן מר שפיץ, אעשה זאת מיד"!
|
ספור חצי סוראליסטי, על בית קפה מסעדה "אורות הכרך"
ועל ראיון עבודה יוצא דופן...
|
לך תגרבץ מול הטלוויזיה, יש משחק של "מכבי", עדיף שתראה אותו
עם חברים. אתה מת לאיזה "רוסי לבן", אבל כל מה שיש לך זה
"גולדסטאר" ואת צ'ורה מזיע בקו העונשין.
|
אני רוצה שתיכנסי למקלחת ואני אסתכל עליך, אם תרצי אני אסבן לך
את הגב ואגע לך קצת בחזה, אבל אני לא מתקלח איתך, תשכחי מזה.
|
האמת, ממש ציפיתי שהוא יהיה שם כשאני אגיע, לא דמיינתי לרגע
שאעמוד שם כמו מטומטמת בפינת הרחוב הסואן הזה, שהאייטיז נוזלים
לו מכל כיוון וסתם אבהה בכספומט כי אין לי משהו טוב יותר
לעשות.
סיפור על אגו מנופח, אידיאלים, וחיות.
|
איברהים (45, שחום עור, לבוש בגדי סבלים אפורים ובלויים,
משופם) ומיקה (21, נמוכת קומה, לבושה במדי אבטחה ועליה מכשיר
קשר) יושבים מתחת לדקל,
איברהים
וון איל מרת'ני?
מיקה (חוזרת אחריו)
וון אל מרתני?
איברהים
אופו אשתי?
|
|
|
אני לא מוכן
לאכול צדפות.
אני רוצה את
האוכל שלי מת -
לא חולה, לא
פצוע - מת.
וודי אלן |
|
