[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 952718 952718
אל היוצרים המעריכים את מאי רוזן
אני מאי, מתכנתת במקצועי, נאה ופנויה - כן פנויה,
אפילו ממש מרווקת. מדהים,  לא? אני מיוחדת, מאז שאני
זוכרת את עצמי אני שומעת את המשפט הזה: את מיוחדת!
מיוחדת במראה, שזה תמיד דרך טובה לצאת מלהגיד את לא
כל כך יפה. מיוחדת במחשבה, מיוחדת מבפנים ...
מיוחדת, שונה ומיוחדת.
ואני תמיד רציתי להיות סתם שמחה, מאושרת, מאוהבת,
אהובה ולא רק אפלטונית. אז מה עושים? חיים, חיים
בדרך המקובלת, ממסגרת למסגרת, מחבר לקשר, מאהבה
לאכזבה ובדרך כלל זה אפילו עובד. לעיתים זה נראה כמו
קליפ מתמשך ולכאן אני חותרת להגיע (המשך יבוא).
הרי, אני בסך הכל שעטנז של תרבות שנות ה- 90
המתקדמות ושנות המילניום הראשונות, וזה קשה: דור
האיקס והפמיניזם, דור האינטרנט והפסטפוד, דור
העצמאות וההיפוכונדריה, דור הציניות והשנינות, דור
ההצלחה והכסף -ולפעמים אתה סתם רוצה קצת שקט מכל
ההי-טק והבלגן.
אני מודה שמעבר לעיסוקים הרגילים כמו העבודה
והלימודים והמסיבות והחברים דבר אחד מעסיק אותי יותר
-"הוא". הוא היחיד ,הנכסף, היפה, המעניין, השנון,
החכם, התרבותי, והכי הכי - הדמיוני!! וזה החיסרון
היחיד שלו.
אבל, לא ניתן להתעלם מהחיסרון הזה, עד כמה שלא נסתיר
אותו, ותאמינו לי ש"הוא" מתאמץ ומנסה אבל לא הולך
לו.
וזה לא שלא ניסיתי, נתתי לכם - הגברים, המון
ניסיונות וברוב המקרים התאכזבתי. כמובן שקל לזכור את
הרע יותר מהטוב, אבל עד שיהיה טוב, ואל תדאגו אני
אעדכן אתכם כשזה יקרה, אמשיך לתעד.

תקראו, בבקשה תקראו - אתם יכולים להתחיל במומלצים על
ידי המערכת: כל מילה מיותרת ואיתי והארנבת, אחר כך
תמשיכו עם מה שבא לכם, ורק תגיבו... כי זה חשוב לי.

תראו אותי מפורסמת, או הנה הכתבות שלי

Tell me why I don't like monday:
http://love.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=63&id=137023

יש לי ארכיטקט יפה להכיר לך, מה יש לך בתמורה ?
http://love.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=63&id=148039

ברלה ברלה צא החוצה:
http://love.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=63&id=162667

פלרטטנים החוצה:
http://love.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=63&id=168862

הקמצן בשדה השיפון:
http://love.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=63&id=182226

היפיפייה הנרדמת:
http://love.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=63&id=183336

שימי מסכה אחותי (ולא רק בפורים):
http://love.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=63&id=188573

הגנון של מאי:
http://love.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=63&id=195748

קבב אחד שתי נקניקיות ותינוקת:
http://love.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=63&id=197781

אני אוהב אותך:
http://love.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=63&id=226174
וגם פה בבננות:
http://bananot.com/articles/480

דיאלוג?:
http://bananot.com/articles/479

דור ההמשך:
פה בבננות:
http://bananot.com/articles/506
וגם פה במסך המפוצל:
http://www.tve.co.il/story.asp?id=745

Say NO to TNT:
URL:http://www.iwomen.co.il/Nnewasert2.asp?Artcl=460

הדורבנים באים -
http://iwomen.msn.co.il/msn/nnewcivil3.asp?Artcl=726




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סיפורשת
ערב יום שישי אני מטלפנת למיכל כדי לדעת מתי לאסוף אותה
למסיבה, היא אומרת לי לבוא בתשע וכשאני שואלת אותה מדוע דווקא
בשעה הנקובה היא עונה לי בטבעיות שיש לה קופי (קיצור של
קופידון) בשמונה,מייד אני מאחלת לה בהצלחה ומנתקת.

פואנטה
שנה וחצי בעיר הגדולה לימדה אותי המון על החיים, אך יותר מהכל,
לימדה אותי כי הבחורים איתם ארצה לצאת יותר מפעם אחת, לא
נמצאים כאן, לפחות לא במקומות בהם אני מסתובבת, ואני דווקא
אחת שמסתובבת לא מעט. מידי פעם בפגישות קידוח נשיות, כפי שאנו
נוטות לכנות אותן, עול

אגדה
הכל התחיל בגלל גדי, זה תמיד משהו שנגמר עם בחור אחד שגורר
התחלה עם בחור אחר, גדי היה כל מה שמאי חיפשה בבחור, זו הייתה
הפעם הראשונה שהיא נתקלה במישהו כזה, היא הרגישה כמו שלא
הרגישה מעולם ולכן עד כמה שההיכרות ביניהם הייתה קצרה, ההשלכות
שלה היו גורליות, אולי

בשעה 12 בלילה, כמו סינדרלה ממין זכר, אתה פונה אלי ואומר:
"נלך לישון?" או לשם הגיוון: "נתקפל?", אני מהנהנת להסכמה ואז
אתה מתחיל את הריטואל הזה שלך, המדויק להפליא. תפתח את התהליך
בצעדה קצרה לחדר השינה, תפנה מבטך הבוחן, לכיוון הארון, בו
החולצות הקצרות בערמה

התבגרות
בגיל 26 הרגשות האמהים ,שחשבתי שהם נחלת כלל הנשים ולא נחלתי
שלי, החליטו להתפרץ. אז עשיתי מה שכל בחורה רווקה בגילי הייתה
עושה, נכנסתי לבנק הזרע ו...
לא האמת היא שפשוט התחלתי לצאת עם ילד שגילו 22 וחודש, עם דגש
חזק מאד על החודש.

אימה
מקרה שהיה כך היה: עוד ערב טיפיקלי בחייה של רווקה בליינית
כמוני, עוד פעם הכנות למסיבה פרטית באחד המושבים בסביבה, עוד
פעם הוצאתי חצי ארון החוצה ומדדתי את כל הצירופים האפשריים
כאשר בסופו של דבר לבשתי הרכב מנצח שכלל מגפיים גבוהים, חצאית
סגולה וגופייה שחורה.

קונספירציה
היא כל הזמן התלבטה איך ומתי לספר לו, בסה"כ זה התחיל כשעשוע,
מעין מעשה קונדס, הרי לא היו לה כל כוונות להרע לו או לפגוע
ברגשותיו, רק רצתה שידע מי היא באמת ואולי אז ירצה אותה, וזאת
תהיה הנקמה המתוקה שלה

אהבה
יום שני בבוקר התעוררתי מוקדם, כהרגלי, מהרהר לעצמי - "היום
אני כותב לה מייל", שמתי את האוטו במוסך, לטיפול שיגרתי, אחר
הצהרים מגיע ואני חוזר כדי לקחת אותו ומגלה לתדהמתי כי הטיפול
הסטנדרטי יאלץ אותי לקחת משכנתה, "ידעתי שהייתי צריך להיות
מוסכניק", אני ממלמל ל

מעשיה גלותית
ואני שבדרך כלל נחשבת בחורה שקשה להגעיל אותה אבל הפעם משהו
היה שונה, משהו שהתחיל בתחושת חוסר נעימות באזור הקיבה ואט-אט
החל משתלט במעלה הסרעפת ועוד כמה חלקים שאני לא זוכרת למרות
שהייתי בביולוגית, אבל מה שבטוח שתוך עשר דקות בהן ניסיתי
לשכנע את עצמי שאני עוד

אירוטיקה
ערב שישי טיפוסי בבית-קפה. דייט. אני מבצעת גיחה לשירותים
ונתקלת בפרצוף מוכר: גיא, מחבריו הטובים של רונן, אקס שלי.
תחילה התעדכנו בפרטים הבנאליים, אז חייך חיוך זדוני, כזה
המסתיר אינפורמציה פיקנטית. קשובה המתנתי למוצא פיו. הדייט
נזנח.


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
פתאום הכה בי הברק, הוא הלם בחוזקה
לא צפיתי אותו מראש, והוא בא בסערה

הרהור
אתה מכיר את האנשים האלה
אתה רואה אותם יום-יום
הם חולפים על פניך בסופר,בעבודה, ברחוב
אתה לא ממש מתעמק בהם

בדידות
לכל סיר יש מכסה, תמיד אמרו לי את זה.
פעם חשבתי ככה, שלא משנה אם הסיר
גדול או קטן אז יש לו מכסה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ביקורתי
משרד הפרסום גלר נסיס - תודה!
רשת האופנה TNT - תודה!
תודה - עזרתם לי להגיע לכלל החלטה לגבי המשך עתידי הצרכני -
לאחר עיון בקטלוג בגדי הקיץ החדש של TNT, אני מחרימה את החנות
הזו לאלתר! חסכוני? אולי. חינוכי? מאד. והשאלה המתבקשת היא:
למה? תשובה מפורטת בהמשך

אהבה
"אני אוהב אותך" - מה יש לו לצירוף הזה, המונה שלוש מילים
בלבד, שמסוגל להרים אותך לגבהים, באם נאמר מפי אהובך, או
להוריד אותך יגון שאולה, במקרה ולא נשמע ממנו בלחישה עדינה
בתנוך אוזנך?

הוא ואני
אתה אומר "תזרמי"
אני אומרת "אני לא בטוחה שאני זוכרת איך"
אתה שואל אותי "מה היית כותבת עכשיו על זה?"
שזה בעצם כמו לשאול מה אני חושבת
ואני חושבת -הלוואי והייתי יודעת מה אני חושבת

ביקורתי
והתחזית שלי עבור הדור הבא היא: צפוי להיות הרבה יותר גרוע.
חכו ותראו.

ביקורתי
את מכירה בחור חדש, הוא פונה אליך בעודך מבלה עם חברה בפאב,
אומר לך משפט מפוצץ כמו :"את הבחורה הכי יפה פה, את יודעת?
ואני לא מסוגל להסיר את המבט שלי ממך!" את מסמיקה מאושר, מסיטה
מייד את המחשבה שהוא נראה לך קצת ח"ס (חנון סלעים) ומשיבה
לחיוב לבקשתו לקבל את מ

אוטוביוגרפי
עוד בוקר חורפי, היא מגרדת את עצמה מהמיטה, נאבקת בפוך שממאן
להיפרד ממנה, אילו רק גבר היה מחליף אותו. פותחת את הרדיו
ומשכנעת את עצמה שיש סיבה טובה לקום, או לחיות או בכלל סיבה
טובה למשהו.

ביקורתי
בהתחלה חשבתי שזה משהו שאני עושה, מקרינה, כאילו כתוב לי על
המצח: "שלום, אני מחפשת בחור לא פנוי, בואו בהמוניכם!"

קראו לי לבוא לראות את ה"מלך" של יואב היום.
ה"מלך" - ככה וככה קילוגרמים של מתכת אדומה בוהקת. כזו שלפני
שלושה ימים נראתה לי כמו חלומו הרטוב של כל פריק הרפתקן כמונו.

ביקורתי
אני רואה אותה מעברו השני של הכביש, היא מבחינה בי וחוצה אותו,
מתקדמת בזריזות, בדיוק כמו אצנית באמצע תחרות באולימפיאדה,
לעברי, לשמחתי הלא כל כך רבה, ומתייצבת, כאילו נקראה לדגל,
עומדת מתוחה למולי.
"ואוו, מאי, לא התראינו מאז התיכון, נכון? כמה זמן ? עברו עשר

ביקורתי
שיקרת כשאמרת שאתה רוצה לזרום




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
אל תהיה כבד
תפוס מונית-
ותתעודד




מוגש מטעם איגוד
נהגי המוניות
הארצי


תרומה לבמה





יוצר מס' 651. בבמה מאז 4/10/00 14:11

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאי רוזן
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה