|
ויקי נולדה בשנה המסופרת- 1984, למשפחה ממוצעת לכל
דבר (כמה אבות, כמה אמהות, קצת בעיות, כלב ושאר
ירקות), גדלה, עברה ממקום למקום, ראתה קצת עולם,
למדה איזה דבר או שניים, ועדיין ממשיכה לחפש את מה
שברור לה שהיא לא תמצא לעולם, אבל יש תקווה.
עכשיו היא בשלב שבו היא בטוחה שהיא זקנה סינית וחכמה
ורוצה לספר לכל בואיה את אשר חוותה, ראתה ולמדה.
בין היתר, רוצה לכתוב, ויוצאת בפומבי פה על מנת לקבל
קצת תגובות..
ומודה.
...הוא שבר אותה הרבה פעמים. כל פעם ופעם מחדש, ומעולם לא היה
שם לצידה כשהיא קרעה אץ התחת לבנות את עצמה שוב. לא כי הוא לא
רצה. אלה כי היא לא נתנה לו.
הייתה גאה מכדי לבקש עזרה.
אז שישתה קפה.
|
אחמד נשען לאחור, ראשו מוצב בבטחה על אבן ירושלמית, רגלו מוטלת
ברפיון על אדמת הקודש, וידו הימנית חופרת ציפורניים עצבניות
בשק הנפץ.
|
"תראי את עצמך!" פתח בדברים "כולך זוהמה וטינופת ואת...
נראית כמלכת הביצות! ואת יודעת מה? זה מגיע לך! הגעת עכשיו
למקום אליו יועדת. כן... את חושבת שאני לא יודע את כל האמת
עליכם... היהודונים?"
|
הייתי המספר שהצבא חסך על חייו, אבל היה חייב לקחת את נפשו.
|
... שמה היה ג'סיקה ראביט. השנה הייתה כעשרים שנה מאז התיישבה
בכס הכבוד של השרה לענייני אומנות בממשלת הארץ המרכזית,
ג'סיקה ראביט, ידעה לאחרונה יותר מדי צער...
|
קרו לי שני דברים ממש רציניים ובומבסטיים במהלך החודש האחרון.
הראשון היה ללמוד על לנין וסטאלין והקומוניזם, והשני היה לראות
את הסרט "האלמנט השישי". אני כבר רואה אותכם (אלו שיואילו
בטובם להכנס לדף שלי ולקרוא את דברי האלוהות שלי..) יושבים
בהבעה פעורה מול המחשב
|
"תראה איך האוטו שלי עומר שם לבד, כולו מסכן ובודד", הסתכלתי
עליו, "למה מסכן ובודד? הוא ליד שלי, במרחק כמה מטרים וביניהם
בור של חרא!" ככה התנהלה השיחה עד שהגענו לאוטואים שלנו.
אחר-כך ניסיתי להתנקש בו.
|
דממה.
גלגל"צ הפסיקו לשדר.
גבי ניצן, הידוע בכינויו הראוי לשמצה, גבנ"צ, הוציא עוד ספר.
גם בין לאדן.
סוף העולם באמת הגיע.
|
קווצה אחת משערה השחור נזלה ממקומה ואיימה להשתלט לה על הפנים.
בתנועה עדינה לקחתי את ידי אל עבר אותה קווצה חוצפנית שניסתה
להתנצח עם גן העדן. נגעתי בלחייה. היא התקרבה אלי, הרגשתי את
שדייה מלטפים לי את הצוואר
|
"אם אני הורגת אותה" אמרתי "אני לא הורגת אותה, אני מגינה על
עצמי"
|
העבר הוא חבלי ההווה וכבלי העתיד.
וחוזר חלילה.
ורותי, לא ידעה את זה.
|
All say things change
But no they dont
Were still waiting in our cage
With not much more than hope
|
I've lost it all
Cos i wanted to know
How nothing feels
And now i know
|
ואני, אוחזת בראשי -
יודעת שזאת אשמתי
שזאת את בתוכי
מרגישה את שלי
|
מרגיש את עינייך בוערות חור בגבי-
מתעלם.
|
אני, אני אשב ואצחק פעם אחת מול הדמעות שלא יהיו שלי.
בעצם לא ליום אחד.
למילה הגדולה נצח.
נצח.
|
על לוחם לדעת, כי אותו הוורד שהיה נדמה שיעמוד באותו המדבר
לנצח,
מזמן לא וורד יותר ואינו מחכה,
על לוחם לדעת את היד האוחזת בוורד,
ולהבין כי שדה הקרב הוא זה שנטל אותו.
|
...רק אני אזכור את הדברים שחלקנו יחד, ואת המילים שלעולם ועד
ישארו נצחיות בשבילי לא משנה כמה פעמים אני אמשיך הלאה.
|
היה גשם בחוץ. נראה לי זה היה כבר חורף. האווירה הכי יפה
בעולם, מהאווירות האלו שגורמות לך לחשוב וביחד משכיחות אותך
מכל העולם. אפילו מעצמך. אי אפשר שלא להעריך את זה...
|
והוא מגיע אליה הביתה לספר לה שהוא החליט שהיא משאת ליבו נפשו
וחור הטוסיק שלו והוא נכנס ומוצא אותה על המיטה, קשורה
למעמעדים ומדממת.
ומי עשה את זה?
השותפה האירית שלו מהימים בהם הוא היה מרגל נועז בערבות
אירלנד..
|
"... בלי לחשוב פעמיים פתחתי את הדלת ורתמי במדרגות למטה,
לאשה, התקרבתי לספה והיא השתתקה. הפסיקה לצעוק ולבכות. סימני
הדמעות הכשיחו לא את העור. היא התסכלה עלי המבט שמאחורי עמדו
כל החיים שלי והיא הייתה היחידה שהבינה אותי ואני אותה. היא
הייתה מטורפת. לא היה שו
|
וכמו אשה,
חשוב חשבתי.
טרם מעשה,
ואחר מחשבה.
|
...בסופו של דבר אתה הרי תחזור הביתה ותביט במראה ותראה את
הדבר הזה שהיה חי פעם על הדבר האמיתחי שרק אתה יודע שהוא קיים,
ותדפוק את האגרוף שלך במראה, ואז... המרכיב החשוב ביותר- הדם.
|
כשאני עוצמת את עיניי ומנסה להרדם, חיי הופכים ליער עד ואילו
אני, לחיה שכל חיי ניסיתי לברוח ממנה, ועכשיו אני לחילופין
רודפת ולחילופין בורחת מזנבי שלי..
|
אלו שסוגרים עליך מכל הכיוונים, מאיימים לקבור אותך בעודך
בחיים, להפוך אותך לאותו לבן מת שקוף שגובל בכחלכל כשאתה ממש
באותם הרגעים, כותב לעצמך הספד.
ויש גם את הפחד הסגלגל. אתם בטח אומרים לעצמכם שסגלגל לא נשמע
דבר רע כל כך. וזו בדיוק הבעיה שבו. הוא מגיע בציר
|
חשבתי שאני חושבת עליך.
וטעיתי. חשבתי רק על עצמי.
|
|
|
קורה לפעמים
שאנשים מתים,
אבל שניים תוך
שעה?
רופא מתוסכל. |
|
