|
ילידת אביב 1988. כותבת תמיד מהלב ובדרך כלל גם בלי
לשכתב. עוסקת גם באומנות אבל הכי מחוברת אל המוזיקה
ואל השירה. תשמח לראות תגובות על היצירות שלה.
אבל אני עדיין מאותם האופטימים
אז תארו לכם איך מדברים הפסימים...
|
כל מה שתמיד ידעתי
הכי טוב
היה
להקשיב
ולאהוב.
|
ואיך אעצום את עיניי,
באמצע הלילה
כשאתה לא רואה אותי.
|
רוחות נושבות מסביבי
מזכירות חלום ישן
אהבה דמיונית,
שנאלצתי לנטוש מזמן
|
די ברגע קסום
של שלווה
במבט או בצליל
|
הוא חלק מכולם
לפעמים שוכן עמוק
ממש רחוק
אך תמיד דואג
להפציע
ולעלות
|
אני שונאת את הלילות הבודדים האלה
העזובים האלה
שבהם אני מדמיינת אותי ואותך,
בסצינות כואבות מנשוא
|
עם בוא האביב
והתרגשות סביב
פסעתי לאט
|
שכחתי איך לפתוח את הלב
הכנסתי אותך לתוכו ונעלתי את הדלת
קיוויתי שאם אני לא אתן לך לצאת, אתה גם לא תרצה בזה
אבל קדחת בו חורים, מצאת פרצה לחומה העבה שהצבתי לך
|
פרחים לבנים
גבעולים ירוקים
צינורות העלים
נוזל החיים
|
ומעבר לשתיקה
השארת בי מכה
|
הנה בא עוד בוקר רך
קרן זהב מבורך
|
נעצבתי לפתע
כשקולך עלה עליי רם
|
Guess I was in
Deeper than I thought I was
if I have enough love
for the both of us
|
|
|
- סליחה ?!
אתה לא תקרא
לבעלי חזיר שמן
מגעיל!!!
- אבל לא אמרתי
כלום...
צופית גרנט
צועקת על עובר
אורח חף מפשע |
|
