מלל

  

ויז'ואל

  

סאונד

  

קול-נוע

  

blogs at.corky.net
סלולרי (WAP)
דואל
FAQ
ממליצים
הוציאו לאור
יצירות מאופיינות
פירסום

מפגשים
דיונים
מגירות שירה
מגירות סיפורת
טכני
מודעות
הסדנה

מולי יושב גיא. חבר ילדות לשעבר, אך כעת הוא מעין אויב, אולי
הגדול מאויבי. הוא הסיבה לכך שאני שותק, אך מצד שני גם הסיבה
בגללה אני יורה, בנסיון נואש לשמוע מילת הסכמה ממנו. וכך, אני
ממשיך, מדי פעם כאשר אני שומע את הסימן הלא להתחיל, אני מפזר
צרורות, אולי בנסיו

שכבתי לי על הדשא, מסתכל בכוכבים. ניסיתי לצייר משהו, אבל
ההרגשה הזאת שאפפה אותי תמיד פשוט לא עזבה, התסכול הנורא
שליווה כל פעולה אשר עשיתי, וזרקתי את הציור. הייתי לבד...

איך זה שדווקא כשאתה צריך הכי הרבה תשומת לב כולם מתעלמים ממך
חשב יואב כשישב בחדרו, מקשיב לthrough the eyes of ruby של
הסמשינג פאמפקינז בפול ווליום, בעוד הוא מזמזם את bodies.
"love is suicide..."