|
איש פשוט
כזה של דרך ארץ
צנוע ואדיב
משקיף על העמק
ורואה את עצמו
נולד ב 11.05.1986.
ומאז... מאז הוא כאן. באויר העולם. שלהבת אש חיה.
הלוואי ולכל שאלה הייתה תשובה
הכל כה מעורפל....
|
אם יכלנו לראות את האמת
להביט במראה
לראות את ה"אני"
ולא הבבואה
|
אם יכלנו לראות את האמת
להביט במראה
לראות את ה"אני"
ולא הבבואה
|
מילה אחת
שלוש אותיות
יוצרות דממה
אבל חיות
|
... מדי פעם זה גל של אופטימיות ששוטף אותי ולפעמים זה כלום,
פשוט כלום. ריקנות.
יש משהו במילים של השיר שפשוט עוצרות אותי, לגמרי. אני מאבד את
הרצון לחשוב או לעשות כל דבר אחר. פשוט מקשיב ושותק.
|
הציפייה לפגוש אותך שוב, הופכת דקות לשעות ושעות לימים... אבל
זה יקרה. ואני מחכה. מחכה לרגע שיגרום לי לחייך. להביט בך
ולראות אדם אחר. שונה לחלוטין ממה שהוא היה לפני זמן מה. לפני
8 שנים.
|
אני אחכה להם שיחזרו, ושוב זה ימשיך להיות כמו שזה היה עד
היום. כמו שזה היה אתמול. וזה לא יפסק. אני לא אתן לזה. הבטחתי
לעצמי שאני לא אתן לקשרים שחשובים לי, להנתק בגלל שינויים
כאלה. וזה לא יקרה.
|
עברה תקופה... מאז שכתבתי פה. וכל כך הרבה דברים השתנו.
מסתבר שדברים לא מפסיקים להשתנות, לא משנה בן כמה אתה, איפה
אתה נמצא ומה אתה עושה.
וגם מחר דברים ישתנו אצלי. מחר אני מתחיל את הדרך שלי בצבא.
|
התנפצות הגלים אל הסלעים...
|
|
|
שמתם לב שיש
יותר שחורים
בפסנתר מלבנים?
מה, לא?
הלכה התיאוריה.
(ג'ונסון מנסה
להלחם באפלייה
העדתית) |
|
