מאו הגיח לעולם הססגוני בו אנו חיים בשנת 1983
הידועה לשמצה, ונפל דווקא בישראל, למרות שרוב הזמן
מעמיד פנים שהוא סיני למהדרין.
מאו נולד ציני, זדוני ומרושע אך בויית בנאמנות משך
שנים ע"י אימו, הפולניה האם, וחברים שהחזיקו מעמד.
מאו התחנך על מסורת אהבת מוסיקה איכותית כגון רוק,
גראנג', מטאל, וזמרות איכותיות כמו טורי איימוס
ופיונה אפל.
להוציא תגרות ספורות וכמה גידופים קולניים, מאו נהנה
מחברת הפסנתר שלו ומנסה להעניק לו כמה שיותר חום
ואהבה.
לעיתים, מאו מרשה לעצמו לתת יד בציור, אך מעדיף
לנג'ס באמצעות המילה הכתובה.
בימים אלה מאו משרת בצבא ההגנה לישראל, וחולם על
היום בו יחזור ויכנס בשערי העיר האסורה כקיסר האמיתי
של סין.

תסביך גדלות? לא נראה לי

נ.ב: אני מאוד אעריך אם תקחו את הזמן להגיב...

     תהנו, או שלא
              מאו       : )

מה רציתי לעשות לך היפרדות היום אני יודע שלא היינו דומים מעולם. לא התחלנו כדומים, ולא סיימנו כדומים. הייתי אחד מהאנשים התמימים האלה, שלמרות אכזבות חוזרות ונשנות מאמינים בכנות מחליאה שבבסיס, מעבר להצגה והשוויץ, כל האנשים טובים.

התמכרות הכשרון הייחודי שלי להרס עצמי ממציא עצמו מחדש כל פעם ומעניק לי כלי חדש להתמודדות עם כך שמעולם לא התגברתי עליך.

רציתי למות ברחוב ההוא רציתי לעמוד שם ברחוב, לחזות בפיסות קרח קטנות נושרות ממני אל המדרכה הרטובה, ולהביט בלובן הטהור שלהן מוכתם באדום חולני.