|
בחשכת הפינה
של פאב שכונתי מתפורר
|
סרפדי אהבה אחרת
חנקו תשוקתי
עת לחשת לי
מילות אהבים.
|
בחורשת אשלים
על שמיכה צבאית דהויה
קטפתי
את פרי אהבתך,
|
בלילה,
כאשר דומיה משתררת
האופל מרחיב גבולותיו
אל הבלתי נודע
|
הד מתוזמן
בהולם צפירות
חוזר מן ההר
|
חתולי רחוב
כך אומרים,
אין אהבתם
|
הוא לוקט
בחמלה
שברי הברות דוויות
שמוטות כפנינים רמוסות
על אספלט המציאות.
|
הילכתי בעיבורה של עיר
מבקש בעיניי
עץ שקמים זקן
|
להושיט אצבע
שיוכל לאחוז
במלוא כף ידו הזעירה.
|
התקרב,
אמרה בחיוך.
קרבתי.
|
היה בהם תום
בצעדים הקטנים שלך
מתקרבים אל דלתי
|
מוכה סנוורים
בסימטת
געגוע
|
כמו בשעון חול
ניגרים גרגרי החיים
בקילוח עדין מונוטוני
מרבדים הווה בעתיד סתום
|
בוחן פחים יקושים
בדרך העקוב
|
בשערך שחקו הצללים,
ואני,
טמנתי קולם למשמרת
|
ברגע בלתי אפשרי
מאובק מלילות לבנים
|
הבטתי בך.
במרוצת השנים
רגשות עצורים
התכנסו בתוכך,
|
קבצן עיוור נוקש במקלו,
מקשקש בקופסת פח חלודה
|
שתי,
וערב צונח אל שקיעת ארגמן
|
בחצר של מספר שלוש עשרה
צומחים סביונים בערוגת הבצל
|
אל הארכיון האישי (19 יצירות מאורכבות)
|
|
ניסיתי להבין
הומוסקסואליות,
ובעצם, אני לא
מאמין שתהיה לי
בעייה לקחת את
זה בתחת, אני
עושה את זה,
טכנית, בשרותים,
כמעט כל יום...
האיכסה האמיתי
הוא לנשק גבר,
אני לא חושב
שהייתי מנשק את
עצמי, נרקסיסטי
כמה שאני, אנחנו
פשוט מגעילים
אני, מבין לליבן
של הלסביות |
|
