[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
גברת קוביין



לרשימת יצירות השירה החדשות
אני מלבינה את כאבי
בצעקות הכלואות בתוך חזי
אני מגבירה את הקצב
כשהצלילים נסתמים.

רואים רק עומק אפור בעיניים,
שמאיר את השמיים כגחליליות עירניות,
השלטים והמכוניות נבלעים בצלילים הנוגים,
של ידיך הפורטות בקצב בלתי מורגש,
על מיתרי ליבי החלודים,
אושר עילאי,
הצבעים מתערבלים,
ונהפכים בהירים.

את נאחזת בכיסא
הקבור בין ניילונים דחוסים
ואוטמת את הרשע
שמתקרב עם רוח צפונית-מזרחית.

זה, עם האופניים בעלות הגלגלים הגמישים
שעפים במהירות מאות קילומטרים
בשעה,
וסוחפים איתם נשמות בתולות
אל עבר החול הרך.

הכיסא לא היסס
ונשאר עומד.




אבל השאלה
האמיתית היא,
האם אתה היית
שוכב עם אבא שלך
בשביל להציל
אותו?



צאן מרעיתו
דורשות תשובה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 59206. בבמה מאז 20/2/06 11:12

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למטילדה אופל
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה