|
לילה שירד שיחרר לפתע זיכרון.
ואיתו כאב חדש הופיע וחלחל,
אך לא, הוא לא האחרון.
|
ואת שם, אני מרגיש זאת, המרחק בינינו מתארך ומתקצר,
והתחושה השולטת היא געגוע - הכאב המתוק ביותר.
|
עומד בחשכה,
מביט אל האופק האפל.
לא רואה את המחר,
לא רוצה להסתכל.
|
|
|
יש רמאללה ויש
רמלה, זה מאוד
מבלבל אבל זה
שונה לגמרי |
|
