|
מ.ח
רודף אחריו יום וליל,
מבוא השחר עד צאת החייל,
מחפש תחת כל הר או באר,
|
בעולם סינתטי שכזה,
הדבר האמתי היחיד הוא הכאב
שאף פעם אינו מדומה
|
בובת חוטים במשחק אובדני
מרצה את תשוקות הקהל
מגשימה חלומות
המנועים מלהתקיים
|
אבא,שאני על גבך
הראה נא לי הדרך
|
היופי זמני ולא משתנה
והגעגוע נצחי אך גם חולף
|
ניצוץ אלוהי בתוהו ובוהו של אכזבות,
עינייך הכובשות מסרבות לסגת מלבי השואף לחירות.
|
במחשבה על עולם ישן הילד נודד,
אבל האמת היא שהילד בודד
|
מביט לעצמי עמוק בעיניים
אל מול המראה
וצועק
אני שונא אותך יצר הרע
|
את,הכפותה בשמלתך הלבנה כתכריכים,
צועדת בבטחה עיוורת לעבר חוסר הודאות
הידוע מראש...
|
השכל נכנע, והתבונה גם כן,
אך נותר הרגש המסרב להתרוקן.
כמה אהבה, כמה כאב
כמה תהיות על העתיד המתקרב.
|
תדהמה גדולה במסדרונות ילדותי,
נפטרתי אמש,
אין עוד מלבדי
|
מסיבת פרידה הרחק מאחור
נגיעות מתוקות של טעם
שעלי לשמור
|
יושב בכלא על זיוף אשיות
נותר רק לקוות
שתבואי לביקור
|
ילדה יפה מבית טוב
לפתע נמצאת זרוקה לה במדרחוב,
|
ועכשיו מקומך הרחק שם למעלה
על במה זוהרת
בזכרוני הולכת ונשחקת
|
שמש קופחת תחת ענני כבוד מקפחים
עבודה עצמית סזיפית
מלינה שכר
ימים ושנים
מרור כורך
על שלחן ערוך
מלא חיצוניות
מצפין בחובו שיר הלל
שאין בו רצון
|
מלא בטפל וחסר את העיקר,
הולך ערירי, לבדי אל המחר...
|
אוספים את הגאווה
ורק הרוח נשמעת שורקת
באבלו ציווה לנו את הערכתו
|
מצעד השגרה מוציא מתוכי משפטים שגורים
עמומים מתוכן
פרפר רודף בכל כוחו אחרי הצוף
ולא יודע למה
|
עמוק בתוך שדה מוכר
יושב אדם קצת ממורמר
|
כיצד לגבור על מחשולי הכאב?
"תהיה אתה"-הוא עונה בהתחמקות מחכימה...
|
שמחה מסחררת
מערפלת את חושיי
|
כיסא הנאשמים לא יהיה ריק אף-פעם,
ומשיפוט חיצוני הצדק לעולם לא יצא לאור.
|
שוקע בעולם הדיעבד,
ובוכה על חיים חסרי תיקון ותוכן.
|
צולל לתוך תהום הנפילה
בלי לדלג על שום סלע
נפילה חופשית
לתחתית נשמתי
בחיפוש אחר גרעין אמת.
החבוי במעמקי האדמה
|
|
|
עורכי דין הם
כמו מקלוני
אוזניים.
ההסבר הרבה פחות
מצחיק.
אביה האיום. |
|
