|
----------------------------------------------------------------------------
מתן זכה לאחרונה ב"פרס רחל נגב לשירה" שמעניקה
האוניברסיטה העברית בירושלים.
מנימוקי השופטים על מקבץ השירים הזוכה:
"כתב היד שלו, "תל-אבסורד", מעניין מאוד וראוי לציון
בשל ריבוי הנושאים ורבגוניותם,
חריזה מעניינת ומיוחדת, רגישות רבה והומור...'',
"בשיריו מביע עמדה ביקורתית והומוריסטית חריפה..."
----------------------------------------------------------------------------
ובנימה אישית:
היכולת הזאת, לקחת מציאות שלמה ולתמצת אותה לכל-כך
מעט היא הדבר הכי יפה שאני מכיר.
אני כותב כי לפעמים אני זקוק לפורקן הזה, ולא פחות
מתוך תקווה שאולי אצליח לגרום למישהו להרגיש, לחשוב,
להבין... כמו שגורמים לי אורי-צבי, אלתרמן, פן
ואחרים, במיטבם.
מאז כב' בתמוז תשמ"ד הספקתי בין השאר להיות רמת
השרוני, הרצלייני ולשמחתי גם ירושלמי.
אוהב את העט שלי, הגיטרה, המקלדת, הספרים... ועוד
הרבה דברים קונפורמיים.
זה אני,
מתן-ארז
שוב אמא לוחשת-בחום לבנה תום - -
''זה אמבולנס מאמי, לא צבע-אדום"
פרשן מלומד, כמו לוחץ על ההדק:
''אין נפגעים ולא נגרם נזק".
|
ומבט במראה מגלה צל חלול
שהרי לאורך רק נגליתי
ויגון ובדידות מביסים התסכול
עקב חוסר-אונים פתטי
|
לגמי לרוויה משמחת-חיי
אני איני אלא עבדך הנרצע
ושוב, בקושי תקצי לי חיוך
שהרי אני רק משמש כמצע
|
מיכאל פרווה נובר בארון
מפלס את דרכו אל הג'ינס הבהיר
שולף חגורת-עור, מצמיד צווארון
יוצא לכבוש את העיר
|
אני רק כלי
אני רק ספוג
צעצוע נגיש
כשתרצה - אלטף
|
|
|
הייתי אצל
היועץ. אני, ככה
אמרתי לו,
כשאהיה גדול -
אני רוצה לנוח.
הנח בצל מתכנן
את העתיד |
|
