|
----------------------------------------------------------------------------
מתן זכה לאחרונה ב"פרס רחל נגב לשירה" שמעניקה
האוניברסיטה העברית בירושלים.
מנימוקי השופטים על מקבץ השירים הזוכה:
"כתב היד שלו, "תל-אבסורד", מעניין מאוד וראוי לציון
בשל ריבוי הנושאים ורבגוניותם,
חריזה מעניינת ומיוחדת, רגישות רבה והומור...'',
"בשיריו מביע עמדה ביקורתית והומוריסטית חריפה..."
----------------------------------------------------------------------------
ובנימה אישית:
היכולת הזאת, לקחת מציאות שלמה ולתמצת אותה לכל-כך
מעט היא הדבר הכי יפה שאני מכיר.
אני כותב כי לפעמים אני זקוק לפורקן הזה, ולא פחות
מתוך תקווה שאולי אצליח לגרום למישהו להרגיש, לחשוב,
להבין... כמו שגורמים לי אורי-צבי, אלתרמן, פן
ואחרים, במיטבם.
מאז כב' בתמוז תשמ"ד הספקתי בין השאר להיות רמת
השרוני, הרצלייני ולשמחתי גם ירושלמי.
אוהב את העט שלי, הגיטרה, המקלדת, הספרים... ועוד
הרבה דברים קונפורמיים.
זה אני,
מתן-ארז
שוב אמא לוחשת-בחום לבנה תום - -
''זה אמבולנס מאמי, לא צבע-אדום"
פרשן מלומד, כמו לוחץ על ההדק:
''אין נפגעים ולא נגרם נזק".
|
ומבט במראה מגלה צל חלול
שהרי לאורך רק נגליתי
ויגון ובדידות מביסים התסכול
עקב חוסר-אונים פתטי
|
לגמי לרוויה משמחת-חיי
אני איני אלא עבדך הנרצע
ושוב, בקושי תקצי לי חיוך
שהרי אני רק משמש כמצע
|
מיכאל פרווה נובר בארון
מפלס את דרכו אל הג'ינס הבהיר
שולף חגורת-עור, מצמיד צווארון
יוצא לכבוש את העיר
|
אני רק כלי
אני רק ספוג
צעצוע נגיש
כשתרצה - אלטף
|
|
|
אפשר לעשות סטנד
אפ?
יש לי חמש
דקות!
נו...,
אבל למה?
איזה בני אדם
חארות, לא
נותנים להתבטא!
בטח תגידו לי
שירה!
קוס אמא שלך ושל
כל השירה הזו!
יש פה בתולות!
מי בתולה!
אהההההה...
מה לא מצחיק!
מה לא מצחיק!
יא חארות!!!
זהו!
אני מחליף
סוכנת!
לו יהי,
סטנדאפיסט
מתוסכל בראיון
הקבלה לבמה
חדשה!
מוצא נחמה
בסלוגנים, למרות
שהבטיחו לו
קידום. |
|
