|
הנר דולק, החדר קצת חשוך
יש צל של מישהו שלא מוכר
עכשיו קצת מאוחר, עוד מעט יהיה מחר
|
כשהגשם נגמר נשאר רק הריח הטוב של המים
כשהגשם נגמר אני חושב מה אעשה בינתיים
כשאת לא פה לידי, והחיוך שלך לא ממלא את החדר
|
בשדה הקרב אין לצחוק
ממילא הופך הוא בכי
|
למרגלות הר הנשיקות
זה הכי קרוב לבד
|
במחול הכאב אין בורח
במחול הכאב אין שוכח את מה שקרה
רק כאב מהדם שנשפך
ואיך מהגואל הוא לא ברח
|
אני לומד לשקר
לומד לאהוב
לומד לשנוא מכל הלב
לומד לחשוב פעמיים לפני מעשה
|
את כל כך קרובה, אבל גם כל כך רחוקה
גם מהנפש וגם מהנשמה
אבל עדיין מרחק של דקה.
|
מלחמה שקטה עם הגוף והמוח
מלחמה קוראת את השקית לפתוח
זורמת בורידים משתוללת בחושים
והחיוך עולה על הפנים
|
תם ולא נשלם
נעלם כאילו לא היה
נקטף משורשי חיים
נבל על ארץ, פנים
|
עוד שנייה
עוד דקה
עוד שעה
ועוד יום
אמשיך לחלום
|
הגלים של המוח שוטפים את המחשבות
כמו עלה הניתק מהעץ עם הרוח
|
האלבום נגמר
אך האהבה לנצח תישאר
|
|
|
אני?! מביט בך
בצורה מגונה? מה
פתאום! ויכה
אותי הברק אם
אני משקר!
מתוך "מילותיו
האחרונות של
שמואל
איציקוביץ', כרך
ק"י." |
|
