|
"הראש שלי מרגיש כמו פריסבי,
כפליים מגודלו הרגיל,
הוא מרגיש כמו פוטבול,
הכל קצת מחוץ לתפיסה...מוזר....מנותק".(shpongle)
טיסה נעימה.
הסופר היה מתרוצץ בכל חדרו כמו מלחין מטורף אשר מחפש דבר מה
לכתוב עליו את מנגינתו המתפרצת.
סיפורו שעדיין היה בשל בתוכו נכתב על הקירות והכיסאות וריצפתו
מכוסה הדפים.
|
בחדר שלי ישנה דלת קטנה,
מקושטת מחייכת ולא מזיקה.
מאורר קסמים עטוף בעננים,
רקיע כחול על הכרים.
|
כלב משוגע השתגע ונעשה שפוי.
|
אולי פשוט היו הנאצים אנטישמנים..
עובדה בכל התצלומים יוצאים הניצולים בנס !
רזים.
|
הם נקראו לגבעה, איזושהי מטרה לא ידועה
מטרה מאובקת , ילדה.
|
פופקורן לצד המיטה, מלחמה הם צועקים מלחמה!
הפעם הפופקורן עם חמאה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הוא התחיל לצעוק
עלי שאני כמו
משפט מורכב, עם
נושאים סתמיים
ופסוקיות תכלית
שתמיד מתבלבלות
לו עם פסוקיות
סיבה, ושנמאס לו
שאני מורידה לו
נקודות על ניתוח
לא נכון.
אחרי שהתאמצתי
נורא לא לבכות
הוא אמר לי:
"רואה? זה תיאור
תוצאה" וטרק את
הדלת.
מתוך: "נשיקה
צרפתית" |
|
