|
שניים-שלושה צעדים ממני, נשען על פנס רחוב מט לנפול, עמד גמד
עם חיוך של סרסור.
פשוט בהיתי בו. זה לא שלא רציתי לדבר, אבל לא הצלחתי לחשוב על
שום דבר שאומרים לגמדים עם חיוך של סרסור.
|
הסתערתי עליה בעוז וחבטתי בראשה עם הויברטור בכל כוחי. האשה
צנחה לרצפה, ואני הכיתי בה עם נשקי המאולתר עוד פעמיים, עד
שהייתי בטוחה שהיא מעולפת. הרשיתי לעצמי לנשום שוב. גררתי אותה
לתוך החדר הראשון משמאל ונעלתי אותה בתוכו. השארתי איתה את
הויברטור.
|
זכרונות מתוקים שדוהים בשתיקה
שרידי אהבה שהמשיכה בדרכה
|
היא אוהבת אותי באפור
בדמעות ובקור
היא קצת שונה
וכשרק תחזור
אתן לה עננה
וטיפת יורה
|
הגעת עם דמדומי היום
את ילדה כזו של שקיעה
חצי אמת חצי חלום
מין פלא של הבריאה
כמו חד קרן
כמו פיה
כמו נערה בהפתעה
|
|
|
"אמאאאא!!! סבא
מפחיד אותי!!"
"הוא שוב לובש
את המסכה של
שאול יהלום?!?" |
|
