|
 116487450 גל זילברמן
כולם הכירו אותו. לא היה לו שם, ואף אחד לא ידע באמת מיהו.
המקום היחידי שהיו רואים אותו זה בהלוויות, הוא תמיד היה נעמד
שם, בצד, רחוק מכולם. עם ראש מורכן, לבוש במעיל שחור וכובע
צמר. אפילו שהיה קיץ.
|
"חצי בנאדם" הם קראו לו, ולפעמים גם "מוטי וחצי".
לא שהיה להם משהו אישי נגדו, הוא פשוט לא גמר שום דבר, סיים
הכל באמצע. זה היה כ"כ מעצבן אותי, פעם אפילו כמעט הורדתי לו
אגרוף, אבל הוא עצר אותי באמצע.
|
"רשיונות בקשה".
"אבל מה עשיתי", עניתי לשוטר בכל חנוק.
"יש לך מושג כמה נסעת?" הוא ענה.
|
חדור אידיאולוגיה כשהאישה האהובה לנגד עיניו
הוא השחיז חרבות ויצא אל הקרב,
הוביל לוחמים וצעק "אחרי"
היווה דוגמה ומופת לכל גנרל וטוראי.
|
שוכב במיטה על מצע ארגמן
סביבי מכשירי הנשמה ואחיות בלבן,
כל החדר מלא אנשים
מתלחששים ביניהם ונועצים מבטים,
בטוחים שלמבט שלי אין כל משמעות
|
שורות של פסלים שאין להם צחוק
עומדות שם בכפור
וסופרות לאחור
|
עומד שוב למטה מחכה לקונים
יש ירקות ופירות- קילו בשקל תשעים
|
|
|
רוצה לישון כמו
שתי כפיות?
קומיצה מנסה
לפתות מזלג. |
|
